בית עירוני ישראלי

"כשהייתי קטנה חלמתי לעבוד עם אבא שלי במשרד האדריכלים שלו, שהייתי פוקדת באופן קבוע.

הכל עניין אותי, הדפים הענקיים שהיו מגולגלים בתוך גלילים גדולים, העטים המיוחדים שהשתמשו בהם    לשרטוט. גם אמא שלי עבדה כאדריכלית במשרד, והמשרד היה במרחק הליכה מהבית.

בניגוד לכך, עניין אותי בעיקר ביולוגיה וכימיה וחלמתי להיות רופאה ובתיכון גיליתי את הצד אומנותי שבי, והרצון להתבטאות אומנותית.

בצבא הייתי מדריכת חובשים וחובשת קרבית ועשיתי מילואים עם גדוד של אב"כ של מג"ב וקרקל.

עם החזרה מטיול מרגש בהודו, החלטתי שהמקצוע שיאחד את האהבה שלי למקצועות ראליים ומעשיים והרצון שלי לביטוי אומנותי יכול להתבטא באדריכלות, והחלטתי ללמוד באוניברסיטת תל אביב כדי להצטרף למשרד של אבא.

זאת השנה ה12 שלנו בעבודה יחד, ועם השנים, אני ואבא למדנו לעבוד ביחד בסינרגיה מדהימה וכיום אני שותפה מלאה להחלטות, לתכנון ולניהול. 

לפני חמש שנים ,השלמתי את מבחני הרישוי שלי וכיום אני יכולה לחתום על מגדלים רבי קומות, בתי חולים, מפעלים ואני עושה כך במשרד. אני התמקדתי בפיתוח הטכנולוגי של המשרד, ואני נשענת על כתפיים ענקיות בכל הנוגע לניסיון ומסורת.

משרד ליר אדריכלים בקרוב בן 40! אנחנו מתמקדים בתכנון ותכנון עירוני של מתחמי מגורים, מתחמי משרדים, תעשיה ומפעלים בשילוב מסחר, ובנייני ציבור. 

אנחנו עובדים הרבה ביפו עם שימור, בתל אביב עם בנייה רוויה וביוקנעם עם בנייני הייטק ומשרדים. 

כמו כן, אנחנו עובדים עם עיריות תל אביב, יבנה, יקנעם, ירושלים, ולקוחותינו מהגדולות במשק. 

בגלל המנעד הרחב של המשרד שלנו, אנו מתמחים בכל הנוגע לעירוב שימושים ועבודה בפרויקטים מורכבים.

כאדריכלית איך תגדירי את "הבית הישראלי"?

כאדריכלית אני צופה אל העתיד, והבית הישראלי העתידי הוא בית עירוני.

ישראל בשנת 2040 תהיה המדינה הצפופה ביותר במדינות המפותחות. 

גם ישובים באזורים פריפריאליים, בגלל חוסר רצון וחזון של המדינה שלא להפשיר קרקע חקלאית ושטחים פתוחים למגורים יהיו חייבים להצטופף ולהפוך לעירוניים.

הבית הישראלי הולך להיות בית עירוני. ואני צופה, שהבית הישראלי יהיה בית עירוני טוב.

אל הבית ומן הבית ניסע בתחבורה ציבורית, במטרו, ברכבת ובאופניים, וגם נלך ברגל. 

בקרבת הבית  יהיו שטחי מסחר, לקניית מצרכים ובגדים ותרופות. הבית העירוני הטוב קרוב לאזורי התעסוקה, כך שלא צריך לעמוד בפקקים שעות כדי להגיע לעבודה.  

הבית הישראלי יהיה מגורים בעירוב שימושים. תעסוקה, מגורים ומסחר יהיו בסמיכות אחד לשני.

זה הכיוון שמדינת ישראל ומנהל התכנון הולכים אליו, וכך גם שאר העולם, אבל בגלל ההצטופפות המאסיבית שאנחנו נראה במדינה שלנו, אנחנו גם נוביל אותו.

מהי סביבה עירונית טובה?

סביבה טובה עירונית למגורים מוגדרת בכך שאפשר ללכת ברגל או להגיע בתחבורה ציבורית קלה ונוחה לעבודה, ואפילו באופניים. מאפיין נוסף הוא יוממות גבוהה, כשיש אנשים ברחוב ברוב השעות, מה שיוצר תחושת בטיחות, ואין תחושה של מקום נטוש.  גישה קלה ואפשרית למבני ציבור כמו בתי ספר, ספריות, בתי כנסת, מרפאות וגישה לקניית מצרכים, בגדים ותרופות.

בסביבה עירונית לא טובה, כדי להגיע לעבודה צריך לעמוד שעות בפקקים, הילד לא יכול להגיע עצמאית לבית ספר או לספריה, הרחובות נטושים בחלק משעות היום כי כולם בעבודה הרחק מהמגורים. 

כיצד פותרים מצב זה?

התשובה לדעתי ולדעת עמיתיי היא תחבורה ציבורית ועירוב שימושים.

תחבורה ציבורית, הכוללת את רכבת ישראל ומערכות הסעה המוניות היא חיונית להצלחת החיים במדינה.

עירוב שימושים, של מגורים עם תעסוקה ומסחר, יאפשר לנו להתקרב אל מערכות ההסעה ההמוניות ולחיות איתן בסינרגיה, כך שהכל קרוב ונגיש.

תמ"א 70, המטרו שבמטרופולין גוש דן, יקרב אלינו יותר ויותר את התחבורה הציבורית, והתוכנית תעשה שינוי משמעותי. התוכנית תגדיר ש 600-800 מ"ר מתחנת הרכבת יהיה עם רח"ק מינימלי, כלומר, הרבה בנייה בצפיפות גבוהה. בנוסף, תהיה חובה של עירוב של מינימום 15% של תעסוקה במתחמים הנבנים בקרבת תחנות הרכבת.

שילוב זה של עירוב שימושים ותחבורה ציבורית, יאפשר לנו מגורים נוחים בלי להסתמך על הרכב הפרטי. 

המרכיב הבסיסי של המגורים בישראל צריך להיות מגוון

כפי שג'יין ג'ייקובס כותבת, עירוניות טובה צריכה מגוון- מגוון של תושבים בשכונה, מגוון של חנויות ושימושים מסחריים, מגוון אתני וחברתי כלכלי, מגוון גופי ממשל, מגוון אמצעי תחבורה, מגוון של סוגי בניינים וסגנונות בנייה. המגוון, מאפשר הליכה ברגל או נסיעה באופניים, מילוי מירב הצרכים במרחב המקומי השכונתי, חיי קהילה, וחוויה אורבנית שונה ודינמית לאורך שעות היממה ולאורך זמן.

בנימה אישית, אני נוסעת בשכונות אורבניות רבות בישראל והבניינים זהים ברמה שאי אפשר להבחין ביניהם, הרחובות ריקים בחלק נכבד משעות היום, וכדי שילד יגיע לבניין של חבר שלו, הוא צריך ללכת הרבה זמן בשמש הקופחת בלי שום דבר לראות ברחוב. אני לא בטוחה שזה הרעיון המוצלח ביותר.

האם יש פתרונות בעיניך למקומות עירוניים לא טובים?

לא פתרונות מהירים. אולם, כיום יש מחשבה "להפשיר" חלק מאזורי התעסוקה והמשרדים למגורים. לדעתי זו מחשבה מאוד מעניינת מבחינה אורבנית, אבל צריך לעשותה בחוכמה ובמחשבה, ובכובד ראש.

יש לחשוב על אזורי התעשיה בישראל ועל המפעלים, ולהכין תב"עות מהסוג הזה עם קשר ישיר ובתקווה להסדרת אזורי התעסוקה בישראל. אופציה כזו נותנת הזדמנות אדירה לאורבניות מעורבת יותר ומרגשת. 

כיצד מפשירים איזור תעסוקה בחלקו למגורים? כיצד משנים חלקו של בניין משרדים למגורים? זו קרקע פורייה, שצריכה לנבוע ממחשבה של- מהי סביבת מגורים טובה, ומהי סביבת תעסוקה טובה וכיצד משלבים ביניהן במרחב קיים.

אני מאמינה שהמפתח לבית הישראלי המצליח והנעים מצוי בחשיבה על עירוב שימושים, הגדלת קרבת הבית לכל הגורמים שמהווים את החיים בכללותם, ויצירת אזורים אורבניים מוצלחים ונעימים, שכוללים מקום נכון ומדויק להיכן גרים, היכן עובדים, היכן מבלים וקונים- ושלא נצטרך לשהות בפקקים או ללכת זמן רב באזורים נטושים ומשעממים.

קצת (יותר) על דנה ליר 

אדריכל טוב זה ? אדריכלות טובה דורשת ניסיון בבנייה, הכרה של חוקי התכנון והבניה ופרטי הבניין, ותשוקה לתכנן את הבניינים המדהימים ביותר והאזורים הטובים ביותר, בשימוש הטכנולוגיה העדכנית ביותר.

חלום שרוצה להגשים ? לצלול עם כרישים וחתולי ים באיים המלדיביים- חלום שיתגשם בעוד חודש.

תמיד תמצאו אצלי בתיק: מטר, שני דיסק און קי, שני דיסקים קשיחים של מעל 4 ג'יגה ואוזניות.

האני מאמין שלי – "אם אתה רוצה להיות מאושר, עליך להגדיר מטרה שמפקדת את המחשבות שלך, משחררת את האנרגיה שלך ומעוררת את תקוותיך" – אנדרו קרנגי