מסיביר לכרמיאל

ההחלטה להיות אדריכלית, התקבלה כשהייתה נערה בת 13 ולאחר סיום הלימודים, החלה ללמוד את התואר הראשון באדריכלות בעיר מגוריה בסיביר. את הלימודים סיימה בהצטיינות, והתקבלה לאוניברסיטה לאדריכלות ובנייה בעיר סנט פטרסבורג, הכבירה הקודמת של רוסיה והייתה ונבנתה עפ"י סגנונות בנייה אירופאיות שונות. 

"הייתה לי גישה למקורות היסטוריות ממדרגה ראשונה ו"השטח הלימודי" כלל גם שיעורי ציור במוזיאונים הבין לאומיים כמו "הרמיטאז'"  הרחובות והאתרים של העיר בעצמם היו עבורי מקור למידה והשראה מקצועית". 

במהלך הלימודים השתתפה בתחרויות ואף זכתה בפרס השני על פרויקט  "מועדון ציבורי בסגנון כפרי"

 

לאחר סיום לימודיה, זכתה להתקבל למשרד אדריכלות שעסק בפרויקטים גדולים, כולל בנייה באזורים ההיסטוריים של סנט-פטרסבורג. 

הפרויקט הראשון שהשקיעה בו רבות, היה פרויקט של בית הספר עם בריכת שחיה ומצפה כוכבים שהיה אמור להיבנות במרכז העיר העתיקה, והעבודה החלה קודם בארכיון העירוני כדי לברר מה הייתה ההיסטוריה של המקום. התברר שבמקום זה, הייתה קודם כנסייה קטנה  וגם בית ספר ישן. הקונספציה המרכזית, התבססה על ההחלטה לשמור על מקום המיוחד הזה ולהקפיד על סגנון הבנייה החדש, המתאים לפרופורציות הקיימות ו"מדברות" באותה השפה ושהבניין לא ייראה "גוף זר".  לדבריה של מרינה," לצערי, ניתן לראות לעיתים זאת בערים ההיסטוריים.

חשוב ביותר שהאדריכל יתייחס בכבוד ולא יפגע באתרים היסטוריים". 

הפרויקט השני, היה בית מגורים גם באזור העתיק של העיר וגם נקטנו באותה שיטה של דאגה וכבוד למקום היסטורי. יחד עם זאת, התכנון הפנימי היה חדיש ומודרני באיכות גבוהה של "מלון של 5 כוכבים". 

במהלך עבודתה במשרד, זכתה מרינה, להשתתף בתכנון פרויקט גדול ומשמעותי של קריה אוניברסיטאית בעיר טבר (עיר היסטורית, עם אוכלוסייה של חצי מיליון איש שנמצאת במרחק של 150 ק"מ ממוסקבה, מרינה תכננה את הפקולטה לכימיה.

ב 91' עלתה לארץ, והבינה דיי מהר שהיא נמצאת במדינה שונה לגמרי… מבחינה תרבותית, מנטאלית, מדינה "בקני מידה שונה". 

את הקריירה המקצועית שלה, החלה במשרד אדריכלות הידוע בעיר צפת "מילוסלבסקי אדריכלים" . 

העבודה במשרד, עזרה לה להבין כמה דברים: הסגנון הבניה "הים התיכונית", תקנים וחומרים וגם, איך לתקשר עם האנשים המקומיים. 

"עד היום, אני מודה לאורי מילוסלבסקי שהאמין ביכולותיי ונתן לי לפתח את הרעיונות המקצועיים שלי, כמו תכנון מבני ציבור בשכונה חדשה.

בהמשך, מרינה קיבלה תפקיד ראשי, בהשתתפות בתחרות עם תכנון תוספת של  100 חדרים למלון "סנט מרגרט" בנצרת. התכנון זכה במקום השני.

לאחר הניסיון שרכשה, הקימה ב 97', את משרד אדריכלות שלה ע"ש "ארכפרויקט". 

"לכל בעל עסק, ברור עד כמה לא פשוט ומסובך להקים ולבנות את העסק מיסודו, במיוחד שלא מכירים אותך והשטח תמיד נראה "תפוס". 

התחלתי מבניית מודלים למשרדים אחרים. 

לפניכם דוגמאות של מודלים שונים. 

עם הזמן, נוצרו קשרי עבודה עם אנשים אחרים שעובדים באותו תחום. אחד מהפרויקטים הראשונים ששילב את 2 הסגנונות (מזרחי ומערבי) היה בעיר נצרת, דרישות המזמין היו שהחזית הראשית של הבית תראה כבית "מזרחי" והחזית האחורית, תראה כבית אירופאי מודרני, כולל בריכה ומפלי מים בחצר ובתוך הבית. המשימה הייתה מורכבת ומאוד מעניינת עבורי. 

התאהבתי בסגנון הבנייה ה -"ים התיכוני" לכן המשכתי עם בניינים נוספים באזור. 

מעבר לבניינים פרטיים, תכננתי גם מבנים רב- קומתיים, כולל ביניים ציבוריים 

כאדריכלית תושבת כרמיאל, איך תתארי את העיר מבחינה אדריכלית? 

מעל 20 שנה אני גרה ועובדת בכרמיאל ובאהבה תכננתי לתושבי המקום מספר הפרויקטים. 

כתושבת המקום, חשוב לי מאוד נראות העיר ואיכות החיים לתושבים שחיים בה. העיר נמצאת באזור עם פוטנציאל גבוה, להתפתחות מבחינת גידול אוכלוסייה, תעשייה מקומית , תרבות ותיירות, אך לדעתי העיר סובלת מתת תקצוב.

אופי העבודה שלך מאוד מגוון החל מבתים פרטים, מבני ציבור, עסקים וכו' למה את הכי מתחברת? 

אני מוכנה לכל פרויקט שדורש ידע והשקעה. לא משנה לי, האם מדובר בבית פרטי או ציבורי, מאחר וכל פרויקט, מהווה עבורי אתגר ואפשרות להתבטאות מקצועית.

שתפי אותנו בפרויקט מאתגר במיוחד בעיר, שלמרות הכול הצליח. 

 אחד מהפרויקטים המאתגרים עבורי, היה פרויקט תכנון של בנין ציבורי, שהיה אמור לכלול גן ילדים בקומה ראשונה ומועדון שכונתי בקומה השנייה. התהליך היה מורכב ונתקע מספר פעמים במגבלות תקציב, לבסוף, נאלצנו "להתפשר" ולהסתפק רק בגן ילדים. היה די מאכזב ועצוב על שינוי הפרויקט המקורי והמושקע, אך למרות הכול, לא התפשרתי על הסגנון.

עם איזה קהל לקוחות את עובדת? האם מדובר בתושבי העיר, משקיעים? איך תאפייני אותם? 

פונים אליי תושבי העיר והסביבה, כולל תושבי הישובים והכפרים הנמצאים באזור הצפון. 

כל  מי שפונה, זוכה ליחס הוגן ומקצועי. אני יושבת עמם, מבינה את הצרכים שלהם, סקיצות ללא הגבלה במהלך הדיונים (השלב החשוב ביותר בתהליך התכנון) ועד השגת המטרה המתאימה ללקוח . 

כמו כן, אני מבררת את הזכויות של המזמין מול הועדות המקומיות לתכנון ובניה וגם מלווה בתהליך, עד לקבלת התרי בנייה.

תכנית לעיצוב פנים מהווה חלק מהעבודה ותלויה ברצון המזמין.

תחום האדריכלות לא בהכרח מקצוע פשוט, לפעמים אפילו מאתגר ביותר, את מרגישה זאת בעבודתך, מול קבלנים, עיריות ?

במהלך השנים, נפתחו האופקים ונוצרו קשרים מגוונים עם בעלי מקצועות הסמוכים: קבלנים, מודדים ומהנדסי קונסטרוקציה. לעיתים, מופיעים קשיים בניהול מול גורמים אחרים, כמו רשויות וגם מול הקבלנים, אך לרוב, ניתן להתגבר עליהם ולהגיע לפשרה ולהשיג את המטרה העיקרית.

האם מבחינה בירוקרטית יש תמיכה מהעירייה? נתקלת בעיכובים מסורבלים, יש עם מי לדבר? 

בשנים האחרונות, השתנה אופן הגשת הפרויקטים לוועדות המקומית לבנייה ותכנון, דבר שהיה אמור לשדרג, לסדר וגם להקל ולקצר תהליכי קבלת היתרי בנייה. בפועל, המטרה לא הושגה (לפחות לא בשלב זה) והעומס והמורכבות עלו באופן משמעותי. חלק ניכר מהזמן, האדריכל נאלץ להתעסק בבירורים בירוקרטים, כגון, השגת אישורים ומסמכים נלווים, שלא קשורים ישירות לתכנון הפרויקט. כתוצאה מכך, מתארך הזמן ממועד הגשת החומר ועד לקבלת היתר הבנייה וזה ללא כל קשר לגודל הפרויקט. מורכבות והזמן הנדרש לקבלת היתר מעלה את מחיר הפרויקטים ובמיוחד הפרויקטים הלא גדולים.

לציין שגם החברים שעובדים בוועדות המקומיות לתכנון ובנייה נתקעים באותן הבעיות, אך רואים את זה "מהקצה השני". 

יחד עם זאת, עם הופעת המערכת החדשה, ישנן גם נקודות חיוביות. בעבר, כל שלב של קבלת האישורים היה תלוי בביקורים פיזיים רבים בעירייה, דבר שגזל רבות מהזמן היקר, אך בשלב זה, ניתן "לנהל" את התיק דרך מערכת ממוחשבת וגם לקבל מענה טלפוני זמין מצוות הוועדה. במחלקת הנדסה בעיריית כרמיאל, יש עם מי לדבר – מר זאב גולדברג (אדריכל העיר), גב' נלי אהרונוביץ (מנהלת מחלקה),גליה בוכמן – מנהלת מחלקת פיקוח על הבנייה, גב' בלה קור (בודקת היתרים), גב' מירי פורגטש (מזכירה).

כרמיאל בכל זאת נחשבת לפריפריה, את מרגישה שאפשר לעשות יותר בעיר? 

מבחינתי כאדריכלית, קיימות דוגמאות טובות לבנייה חדשה בעיר, אך חלק מהפרויקטים  נראים אם כי "מיושנים", הבנויים בסגנון שהיה מקובל לפני עשרות שנים. לדעתי, חסרות שכונות חדשות עם בנייה רב קומתית של 20 – 30 קומות, כמו שניתן לראות באזורים אחרים בגליל ובקריות. חסרה  "חזית העיר" שמאפיינת את כרמיאל, כעיר מתפתחת וגדלה שניתן "לזהות" אותה מרחוק. 

נראה, כי לא מתייחסים לנושא של חומרי ציפוי החדשים ורוב השכונות מצופות באבן ירושלמי בלבד. ברור שההחלטות בקבלת תכניות בנייה מתבססות על תקנים, שטחים ובעיקר התקציב, אך רושם שלא שמים מספיק דגש על נושא האסתטיקה בפרויקטים החדשים.    

הייתי רוצה לראות יותר תאורה מודרנית ברחבי העיר ומזרקות מים, אך ברור לי שדבר זה תלוי בגודל התקציב. 

יכולת לבחור לגור ולעבוד בכל עיר אחרת, למה כרמיאל? 

כרמיאל, זו עיר שמאפשרת רמת החיים באיכות גבוהה, משלבת אווירה כפרית ועירוניות מתפתחת. כמו כן, היו גם שיקולים משפחתיים: מרחק סביר מבתי חולים שבעלי (רופא במקצועו) עשה בהם את התמחויותיו.  

מה השאיפות האדריכליות שלך?

"האדריכלות היא מוזיקה חצובה באבן" זה המוטו שמופיע בכרטיס הביקור שלי. 

זה משקף את "האני מאמין" המקצועי שלי ומשדרת זו תמיד ללקוחותיי.

על מה לא תתפשרי לעולם? 

על חיבור וקשר בין יופי ונוחות וזאת עפ"י האמירה של לורנצו ברניני, אדריכל ופסל איטלקי ממאה 17 

" אדריכל מוצלח, הוא זה שמסוגל לשלב בין יופי לבין נוחיות לחיים". 

בזמן הפנוי שלה, היא מעצבת בנוסף, עבודות זכוכית.