The Architects of the North

לקראת סדרת הכתבות על העיר עפולה, חיפשתי משרד אדריכלים מיומן בצפון, לאו דווקא בעפולה, משרד  בעל ניסיון רוחבי שעובד עם כל הקשת הרחבה מהממשל ועד הפרטי, שפועל בצפון. אחרי הכל, הצפון והמרכז זה כמו שתי מדינות שונות.

אחרי תחקיר לא קטן, מצאתי אותם, הרמתי טלפון וענה לי בנימה מאוד צנועה (יש לציין) איתן, "אני ? לכתבה? אני לא יודע אם אנחנו מעוניינים בדבר, אני אדבר עם איריס, נתייעץ על כך…"

הייתי עקשנית. לא רציתי לוותר על אדריכלים שגם מיומנים, גם מהצפון וגם שישתפו אותנו בפעילות המדהימה שלהם.

אסכם את הריאיון שלי מולם: צניעות גדולה, הם עובדים כל כך קשה ומדויק, אין אצלם קיצורי דרך, יש דרך ארוכה מלאה בתוצאות מדהימות, פיצוח של כל פרויקט, לא בא ברגל… אלא עם הרבה תכנון, עבודת צוות, סבלנות גדולה ואיך לא, תושייה ענקית.

כשתחליטו ליזום פרויקט בצפון, נראה לי שאתם יודעים את המשך המשפט שלי…

משרד ענבר – שמיר אדריכלות בע"מ הינו משרד אדריכלות ותכנון ערים אשר נוסד בשנת 2013 כמיזוג שני משרדי אדריכלות ותיקים ועתירי ניסיון. 

המשרד מתמחה בקשת רחבה של עבודות תכנון אדריכלי החל ממבנים – מבני מגורים ומבני ציבור ותעשייה, תכנון וייעוץ אסטרטגי רחב, תכנון ובינוי ערים, שיתוף ציבור בתכנון, הדרכה והובלת שיח תכנוני, ניהול ובקרת תכנון.

המשרד מתמחה בין היתר בייעוץ נגישות ומתן אישורי נגישות למבנים, לשכונות, לגנים ולפארקים, לתשתיות עירוניות, לרחובות, לגשרים ולמתקני תחבורה –  עבור רשויות מקומיות, נתיבי איילון, נת"י ויזמים פרטיים.

• תכנון ובינוי ערים 

• אדריכלות מבנים, מבני ציבור ועיצוב פנים

• נגישות

• ניהול מיזמים

• תכנון ופיתוח סביבתי

אדר' איתן ענבר, 

אדריכל בכיר ומתכנן ערים, בוגר הטכניון- הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים משנת 1981 – מנהל תחום מבנים ונגישות במשרד, משמש כבקר תכן וביצוע מורשה מטעם משרד הפנים והמכון הבריטי לבקרים מורשים, המשרד להגנת הסביבה, הרשות הארצית לכבאות וגם בפיקוד העורף. 

כיהן כמהנדס העיר של טבריה וקריית אתא. 

אדר' איריס ענבר,

בוגרת בהצטיינות של הטכניון חיפה, בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, B.ARCH באדריכלות ובינוי ערים.

איריס, עברה כברת דרך, החלה כאדריכלית במשרדי תכנון פרטיים. בעברה כיהנה בתפקיד מהנדסת מועצה מקומית -רמת ישי, ההתמחות שלה רוחבית ומעמיקה בתכנון ובינוי ערים, תכניות אב, מתאר, ותוכניות בינוי לביצוע. תכנון מבנים – מבני ציבור, מבנים מסחריים ותעשייה, מבני מגורים, תכנון ישובים והרשימה עוד ארוכה. 

יחד עם הניסיון המשותף של שניהם, הם מביאים פרויקטים מדהימים עם תהליכים ארוכים והצלחות מבטיחות, הסוד? 

"להצליח יחד, זה לעבוד בנפרד, רק כך, ההצלחה מובטחת"! אומרת איריס. 

הפרויקטים שלהם מגוונים, צבעוניים, לפעמים אפילו אפורים עד לרגע שהם נוגעים בהם… החל בקיבוצים, ישובים, פרויקטים ממשלתיים ועוד.

טעימה קטנה, מפרויקטים בהיקפים שונים לפניכם: 

שכונת מגורים "הגורן", קבוץ משמר העמק – השלמה לשכונות מגורים קודמות אשר תוכננו ע"י המשרד.

תכנון בניין עיר ( חילופי שטחים ), תכנון בינוי ופיתוח כולל תשתיות, ותכנון מבני המגורים.

התכנון והביצוע נעשו בשלבים ובימים אלו שוקדים על הקמת מבני המגורים – 44 יח"ד ב- 22 מבנים – חלקם מותאמים פרטנית לדיירים עם מוגבלויות.

מתחם מגורים בצפון שפרעם

תכנית מפורטת לפיתוח שכונת מגורים בשולי העיר שפרעם. התכנית מקדמת פיתוח סביב בית ספר יסודי קיים, כאשר בין היתר מיועדת לאזן הקצאות חריגות בקרקעות פרטיות אשר סומנו לראשונה בתכנית המתאר ההיסטורית ג/7025  – אל מול צרכי הציבור במרחב הסמוך.

תכניות מתאר ג/13120 וג/13665 – לב הישוב, ומרכז הישוב מג'אר – תכניות מתאר לשנת 2020
התכניות עובדו כתכניות "כוללניות" מתאריות עוד בטרם הוטבע מושג זה במערך התכנון הארצי. התכניות מקיפות את חלק הארי של תחום הישוב העירוני.

לב הישוב: תכנית בהיקף 3,250 יח"ד וכן שטחי מע"ר מתוכנן, שטחי תעסוקה ומסחר ושטחי ציבור, בשטח כולל של 1,523 דונם ; מרכז הישוב: בהיקף 5,815 יח"ד וכן שטחי תעסוקה ומסחר ושטחי ציבור, בשטח כולל של 2,849 דונם.

תכנית מפורטת ג/15621 – מתחם הפינה, נהריה

תכנית מפורטת לפינוי-בינוי במרכז העיר נהריה, מהווה מנוף לתכנון מחודש של מתחם הכולל מבני מגורים ישנים וקטנים משנות החמישים – ושדרוג איכות המגורים וסביבת החיים של תושבי המתחם והסביבה הקרובה.

התכנית כוללת 132 יח"ד במבני מגורים משותפים, וכן פיתוח סביבתי, בשטח כולל של 8 דונם. (תוספת
תשריט הסבר שקופית 15 מצגת תב"ע).

תכנית ג/20976 – מתחם מלונאות חמי טבריה

מתחם חמי טבריה הוותיקה במבואות הדרומיים של העיר טבריה הוקם בשנת 1924 כאתר נופש ייחודי על גדות הכינרת בו נובעים מעיינות מים חמים בעלי סגולות מרפא.

התכנית מהווה פרק משלים למרכזי הספא והטיפולים הקיימים, כעורף מלונאי המאפשר שהייה צמודה ומענה לתיירות המרפא מהארץ ומחוצה לה.

התכנית כוללת פיתוח מלון נופש בהיקף 150 יחידות אכסון, המבוסס על הרחבת המבנים הקיימים של חמי טבריה מדרום לדרך סובבת כנרת מס' 90.

התכנון תואם את מטרותיה ומגמותיה של תכנית המתאר לטבריה ג/18071 אשר קודמה בתהליך מקביל, וכפוף לתכנית מתאר ארצית מס' 13 לחופי הכנרת – מקטע 5 טבריה.

התכנית כוללת בינוי , תכנון תנועה וחנייה במספר מפלסים, ותיאום עם תכנון תשתיות.

רוב הפעילות שלכם מתמקדת בצפון, עם פרויקטים מגוונים, מול רשויות, ממשל, יזמים, ממש כל הקשת הרחבה. תוכלו לאפיין את ההבדל, אם בכלל, בין הצפון למרכז? ובמה זה מתבטא?

עבודה באזור הצפון התבטאה בזמינות ובתקשורת תומכת, בין מוסדות התכנון על כל מגוון משרדי הממשלה ומדרג הרשויות מהמשרדים במחוז ועד שלוחותיהם המקומיות – לבין המתכננים במחוז, מתוך מטרה משותפת לקידום התכנון ולקידום הישובים במרחב הצפוני ובמרחב חיפה. זאת בשונה מהנגישות המוגבלת למתכננים וההעמסה הביורוקרטית שאפיינה בעיקרה את מרחב המרכז.

לצערנו הרב – הגישה המגבילה של מוסדות תכנון מחוזיים וארציים בהתייחסות לישובים בעיקר במרחב הכפרי – אומצה לאחרונה גם באזור הצפון ומשפיעה על ההתנהלות השוטפת ועל עיכוב הליכי התכנון.

איריס, את באה עם ניסיון מאוד עשיר בתוכניות בינוי ערים, תשתפי אותנו בתהליכים שאת עוברת והאתגרים, איך מתמודדים עם הכל עד להצלחת כל פרויקט?

עבודת התכנון המוצלחת, מושתתת על הקשבה לצרכי הלקוחות, על מגוון בעלי העניין המשתתפים בתכנון, וזאת במקביל ללימוד מעמיק של האתר ושל המרחב התכנוני הקיים וההיסטורי בו ובסביבתו.

צוות תכנון מיומן אשר אני מרכיבה בשיתוף עמיתים מקצועיים ומנוסים ( בעדיפות למתכננים מהפריפריה ו/או מהמקום עצמו ) – חוקר את הרקע הקיים ואת הנושאים הנדרשים לפיתוח. החקר מתבצע במשותף עם מזמיני העבודה ועם בעלי העניין, ועל בסיסו מגובשות חלופות מגוונות על בסיס תרחישים שונים מתוכן ניתן בהמשך לפתח תכנון מקיים, ישים וגמיש המהווה בסיס תכנוני לטווח הארוך.

תהליך מורכב זה כולל מחויבות מקצועית שלנו לכל פרט בתכנון והינו תוצר של עבודת שטח רחבה, בתיאום עם נציגי מוסדות התכנון, המשולבים ככל הניתן במהלך התכנון כולו החל מתחילתו. עקביות והתמדה, הקשבה, שילוב רב תחומי וחשיבה יצירתית ולא שגרתית לעיתים – מאפשרים להגיע לסיום מוצלח של פרק התכנון. בהמשך ועל בסיס תכנון מורחב – ניתנת האפשרות להמשיך לביצוע של קטעים נבחרים בשלבים.

איתן, אתה מגיע עם ניסיון במגזר הציבורי בתפקידים בכירים, כיהנת כמהנדס ערים, בקר תוכן, מורשה נגישות וכו', איך זה משפיע עליך בעבודה היומיומית? זה מקל, או אפילו מקשה עליך במיוחד כשאתה יודע מה קורה מאחורי הקלעים?

אכן, במהלך השנים כיהנתי במגוון רחב של תפקידים ציבוריים בתחום התכנון והבניה בארץ. התחלתי את דרכי כסגן היחידה הארצית לפיקוח על הבניה הבלתי חוקית בשטחים הפתוחים, עברתי לתפקיד מהנדס הועדה המקומית בחדרה, סגן מתכנן המחוז בוועדה המחוזית צפון, מהנדס העיר טבריה, מהנדס העיר קריית אתא ומשם לעבודה כפרילנסר בחברת דנה הנדסה בשני מגה פרויקטים: קו BRT בין כ"ס, רעננה, הרצליה – קו תחבורה ציבורית עתירת נוסעים שהמדינה כשלה בהוצאתו מן הכוח אל הפועל, וכן ניהול התכנון הסטטוטורי של קו הרכבת המהיר לירושלים על שלל המורכבויות הסטטוטוריות שלו.

משם המשכתי לתפקיד מאתגר אחר כראש חטיבת ההנדסה של המנהלת המשותפת לצה"ל ומשהב"ט למעבר צה"ל לנגב ועסקתי בריכוז המאמץ לתכנון והכנת המכרז לקריית ההדרכה המוכרת כיום כ" עיר הבה"דים", קריית התיקשוב באזור התעשיה של באר שבע וקריית המודיעין בצומת שוקת שבנגב.

המעבר בין כל התפקידים שמניתי, הביא לכך שהתגברה אצלי רמת התסכול לחוסר היכולת להשפיע ולשפר את אופן התנהלותן של המערכות הציבוריות, כפי שעשיתי בהיותי חלק מהן.

קשה לי לראות כיצד הבינוניות, חוסר היכולת/רצון לקבל החלטות והסתתרות מאחורי ה"פרקליט הפרטי" של כל בעל תפקיד הפכה להיות מכת מדינה.

בנין המועצה המקומית חריש – חריש

לפעמים, נדמה שהאדריכלים נשארים /נתקעים עם הרבה "עבודה שחורה" ולא בעיקר מתגמלת או לא זוכה להכרה הנכונה, שתפו אותנו בתהליכים ואיך אפשר להגיע למצב שהדרך והתגמול תהיה כמו שמגיע לכם. 

כל מקצוע טומן בחובו עבודה רבה אשר מתבצעת "מאחורי הקלעים". עם זאת – דווקא בצעד הפוך מכוונות של "ייעול התכנון" אנו מוצאים את עצמנו נאבקים זמן רב בכדי להשלים טפסים ומשימות ביורוקרטיות הרבה מעבר להיקף הקודם לפני מהלכי ה"ייעול". חלק מעומס ביורוקרטי זה אשר מייצר שעות עבודה לא יצרניות – נובע מאיוש לא מקצועי דיו של מוסדות התכנון. 

איריס, שתפי אותנו במקרה מאתגר במיוחד, שלמרות הכל, הצליח. 

מיזם ייחודי – תכנית למרחב ביוספירי מגידו, בו אני שותפה החל מהכנת מתכונת העבודה, גיבוש ההצעה עבור המזמין, ובהמשך כמרכזת התחום הפיזי ושותפה פעילה בכל מרכיבי המערכת. 

מהלך התכנון המורכב והחדשני כלל תהליך שיתוף ציבור רחב ועמוק, בו תכננתי את המידע הפיזי / מיפוי של המרחב מבחינות שונות , תוך הנגשתו לציבור במסגרת ישיבות פורומים רבות. הסיכום כלל הכנת מפת האזור הסופית אשר אושרה על ידי אונסק"ו והמרחב קיבל הכרה בינלאומית. התהליך והמערך התקבלו בחשדנות ובהיסוס בקרב גופי התכנון, אולם לאחר אישורם קיבלו הכרה רחבה ומתפקדים מאז 2011 במסגרת מנהלת המרחב הביוספירי אשר הקימה מוא"ז מגידו.

 

בחרתם לעבוד ולגור בצפון, בכל זאת.. הכול בחירות בחיים. למה צפון ולא מרכז? מה מייחד את הצפון שלא קיים ולא יהיה ( כנראה) במרכז? 

גם איריס וגם אני גדלנו והתבגרנו בערים – באר שבע, רמת גן, חיפה והקריות. כמשפחה החלטנו להתגורר במקום שיאפשר קשר הדוק יותר עם הטבע ועם קהילה ועלינו למושב שיתופי מי-עמי בו נקלטנו כחברים. 

בשנת 1989 עזבנו את מושב מי עמי אך ביכרנו שלא לשוב לעיר ועברנו לגור בישוב כפרי סמוך במרחק מירבי של שעת נסיעה ממקורות פרנסה אפשריים בתחום האדריכלות – הישוב הקהילתי שקד, הנמצא על הר אמיר בסמיכות למי עמי.

ישוב מקסים, ירוק ושקט עם נופים מדהימים, מזג אויר נפלא, אוכלוסייה רב-גונית וקהילה מקבלת, בי"ס יסודי סמוך ואינטימי אשר משתף את ההורים ושואף למצוינות ובו למדו כל ילדינו עד כיתה ט'.

מה יותר מאתגר/ מעניין אתכם, העבודה מול הרשויות, יזמים, או בכלל קהל קצה – בנייה פרטית?

האתגר המשמעותי ביותר בכל עבודת תכנון – פתרון תכנוני אשר נראה כ"ברור מאליו" , ואשר משמעותו – אימוץ התכנון על ידי "קהל היעד" הרחב – רשויות התכנון כמו גם המשתמשים בפועל במבנה / בשכונה / בישוב.

כל עבודת תכנון אהובה ומלהיבה בפני עצמה, וכל מיזם הינו אתגר – קטן כגדול, ומציג לנו חידה שפתרונה הינו שילוב מקצועי בניווט שלנו במסגרת מסע משותף עם לקוחותינו. 

אי אפשר שלא לשאול… בכל זאת אתם גם זוג נשוי, איך זה לעבוד יחד? או שאולי יותר נכון לשאול, מה הסוד לעבוד וגם להצליח יחד?

החוכמה בעבודה יחד להבדיל מעבודה משותפת, היא בלא לעבוד יחד.

איריס אשתי אשר ניהלה את המשרד המקורי מיום הקמתו בשנת 1989, ממשיכה בניהול הכולל ואני שותף לחלק מתהליכי קבלת ההחלטות אולם ההובלה היא של המנכ"ל – איריס.

העבודה ביננו מחולקת באופן חד וברור ובאופן טבעי, כך שאיריס עוסקת הן בניהול המשרד והן בניהול מחלקת  תכנון עיר שבמשרד, ואילו אני מופקד על מחלקת תכנון המבנים ומחלקת הנגישות במשרד.

באופן זה נמנעים ויכוחים וניתן לעבוד בהצלחה בצורה משותפת, תוך התייעצות ולימוד הדדי עם הצוות כולו. ברור לכולנו – כי המתכנן האחראי לכל מיזם הוא הפוסק האחרון.

מה תאחלו לשנה החדשה? 

לכל עם ישראל ובכלל – שתעלם לה הקורונה או שלכל הפחות תופצנה כבר החלטות מושכלות וההחלטיות באשר להתנהלות המשק.

בריאות הגוף והנפש גם יחד, רווחה ועשייה מבורכת לכולנו.

וברוח פרטית יותר כאדריכלים:

• נאחל כי בשנה החדשה תהיה תמורה הולמת לעבודתנו האדריכלית – עבודה שפרנסה ראויה בצידה, אשר תשמר בנו את חדוות היצירה , הלהט וההנאה מכל מיזם המושק לביצוע.
• שאזורי "הנגב והגליל" ישולבו באופן מלא במרחב החברתי והכלכלי של ישראל ולא יוותרו ככותרות, סיסמאות ואזורי נופש ופתרון לעובדי משרד ממשלתי נוסף.
• שמשרדי הממשלה השונים והרשויות יעבירו את תשלומיהם למתכננים עם הגשת החשבונות ולא ב"שוטף + אין סוף".
• שייפתחו סוף סוף מכוני הבקרה אשר הוחלט על הקמתם על ידי מדינת ישראל, ויסייעו להרחיב את הבסיס המקצועי והמסודר של תחום התכנון והבנייה. 

מאז החליטה ועדת ההיגוי שהוקמה בעקבות פרסום דו"ח ועדת זיילר  לאחר אסון ורסאי בשנת 2001 – המכונים קיימים, מוכנים וערוכים לקליטת בקשות להיתר ורק לחצים מטעם איגודי הקבלנים וארגוני מתכננים שונים מעכבים כבר שנים הפעלתם המלאה.

עפולה, רח' ההסתדרות – 21 יח"ד