נאורה גולדברג

• מי זו נאורה גולדברג?

שמי נאורה, אדריכלית במקצועי, אמא לשני ילדים, סבתא לשלושה נכדים (בינתיים). יש לי בעל אחד שעדיין לא ברח ו-700 בתים. נולדתי עם פס סגול בשיער, המסמל סגולה לתעוזה, ליצירתיות, לתשוקה, לשמחה ולחשיבה מקורית. זוהי גם ההתייחסות שלי לבתים פרי יצירתי.

ברוח שמי, כך גם אני חיה את חיי- מתכננת בתים, מגשימה חלומות ורוקדת. האדריכלות שלי היא בזוית אחרת, אני מתכננת בתים פרטיים יוקרתיים ופנטהאוזים מקוריים לאנשים מיוחדים שרוצים להטביע את אישיותם בבית, לכן אף פעם לא תראי שני בתים זהים שתכננתי. מאז שאני זוכרת את עצמי ועד היום, אני מדמיינת ארמונות מפוארים ובתים יפים ומשרטטת אותם ידנית בתלת מימד.

לאחר שסיימתי את לימודי בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון בחיפה, השרטוטים הפכו למציאות וכך הלקוח יכול היה מיידית לראות את החלום מתגשם לנגד עיניו.

כיום, אני בעלת ותק של כ40 שנות עבודה כאדריכלית, מהן 3 שנים בעמק הסילקון. משרד האדריכלות שבבעלותי הוא "בוטיק בתפירה עילית" אשר פועל מזה כ- 30שנה ברעננה. לאורך השנים, תכננתי שכונות מגורים יוקרתיות צמודות קרקע, בתים פרטיים יוקרתיים וכפרי נופש בחו"ל.

הסגנון שלי הוא ייחודי, אני בוחרת לתכנן מבנים בקווים נקיים, לא שגרתיים, מקוריים, כאלו שאינם מונחים ע"י טרנדים ואופנות. התכנון מותאם לאוירה שהלקוחות רוצים לחוש בביתם. אני חיה כל דבר שמדבר יצירתיות ועיצוב, החל מעיצוב הבגדים והתכשיטים שלי, דרך עיצוב ארועים למשפחה וחברים, עיצוב הזמנות וכרטיסי ביקור, עיצוב פרחים וכלה בעיצוב תחפושות מקוריות לפורים.

• איך הכל התחיל?

הייתי ילדה בכיתה ב' והמורה שאלה מה אתם רוצים להיות כשתהיו גדולים? התלבטתי בין אדריכלית ומלכה ועניתי "מלכה". המורה אמרה לי שלא הבנתי את השאלה ואני החלטתי שהמורה מטומטמת ואני לא הולכת יותר לבית הספר. מדיי יום העמדתי פנים שאני הולכת לביה"ס, בשער הייתי עושה פרסה, רצה לחורשה, עולה על עץ וחולמת חלומות. בחלומותי ראיתי ארמון מדהים, עם מבנה מיוחד מהאגדות בעל חלונות מאורכים, גג מעוגל ומבפנים תקרה מוזהבת ושני שנדילירים נוצצים יורדים ממנה. רצפת הארמון הייתה רצפה צבעונית ומוארת, היו בו גם שני גרמי מדרגות מעוגלים ומלכותיים, כאשר בצד אחד ירדו נסיכות, כולן יפיפיות, בלונדיניות, לבושות שמלות סגולות. בגרם המדרגות השני ירדו נסיכים, כולם חתיכים (כבר בכיתה ב אהבתי בנים), הם ירדו לאולם הנשפים ורקדו טנגו וואלס. לימים, מאסתי בארמון וכל פעם הייתי משנה אותו. המבנה ועיצוב הפנים תמיד היו משתנים, אך הנסיכים והנסיכות נשארו אותו הדבר – אלא מה? בכל פעם נסיך רקד עם נסיכה אחרת. כך הפכתי להיות אדריכלית שמתכננת ארמונות ומגשימה חלומות ללקוחותיה, רקדנית שרוקדת טנגו ארגנטינאי ומופיעה, מי שמגשימה את חלומותיה שלה, מלכה שמעצבת את בגדיה ועורכת מידי כמה שנים נשפי ריקודים עם משמעות מיוחדת.

• מתי התחלת להעביר הרצאות?

בשלוש השנים האחרונות פנו אלי ממרכז הבנייה להעביר הרצאות בפני אדריכלים, מעצבים, יזמים, קבלנים ומשפחות שמעוניינות באדריכלות בזוית אחרת. ההרצאות שלי התגלו כהפתעה מרתקת (מודה שגם לי)  והקהל לא נתן לי לרדת מהבמה. כתוצאה מכך, החלטתי להכין הרצאה שובבה הכוללת אדריכלות בזוית אחרת של בתי היוקרתיים, ריקוד מלא תשוקה  והגשמת חלומות.

בהרצאות שלי אני מדברת על תשוקה, על יצירה ועל יצירתיות, בחיים ובזוגיות, באדריכלות ובריקוד. אני מעוררת אצל הקהל שלי תובנות איך לשחרר את התשוקה שבהם, להגשים חלומות ולהגיע לתחושת התעלות. ההרצאה כוללת סרטים, מוזיקה וריקוד שלי. הוזמנתי להרצות בועידת  הקבלנים, בועידת הנדל"ן, בועידת אלפרסקו ולאחרונה גם באירועים פרטיים בעולם העיצוב, בגלריות, בארועים חברתיים ולא מזמן גם בכנס מרצים בפני 200 מנהלי משאבי אנוש.

• נסיתי לחשוב אם עצם היותך אישה היוה אתגר עבורך? או להיפך?

עצם העובדה שמעולם לא חשבתי על זה, היא למעשה התשובה. במבט לאחור אמנם, אני חושבת שאדריכלים גברים, שלדעתי כשרוניים לא יותר ממני, הגיעו רחוק יותר. נדמה לי, שכאישה חשוב היה לי להצליח חברתית, להשקיע במשפחה, במראה שלי, בזוגיות. בחרתי להפנות את האנרגיות שלי למספר שדות במקביל, כי לי אישית זו הרגישה הדרך הנכונה. שלוש שנים השקעתי במשפחה שהיתה זקוקה לי ופגעתי קשות בקריירה. הרבה פעמים הרגשתי שלא זכיתי בפרוייקט ונפסלתי ע"י הלקוחה  בגלל היותי אישה ושהוויתי איום נשי.

היו גם לא מעט פעמים שבהן הרגשתי שיזמים גברים מעזים להתייחס אלי בדרך שונה מזו שהיו מתייחסים לאדריכל גבר. ברוב המקרים, הצלחתי להעמיד אותם במקומם, לעצור להם את הבנייה ולגרום להם להבין שאני מצד אחד מאוד נשית, אבל חזקה מהרבה גברים מהצד השני.

לצד האתגרים האלו, אני מרגישה מבורכת. מכל בנות כתתי בטכניון ובאורט טכניקום בגבעתיים, אני הגעתי הכי רחוק עד עצם היום הזה. לפחות בעיניי.

• איזה פרויקט הכי משמעותי עשית בתל אביב?

הפרוייקט הראשון המשמעותי שיצרתי כאדריכלית וכראש צוות במשרד רוזוב בחיפה היתה תחנת הרכבת ת"א צפון. הייתי צעירה, מלאת תשוקה ודמיון וראיתי בעיני רוחי את הגשר המחבר את התחנה עם הרציפים ואת שני גרמי המדרגות היורדים משני צידיו, כרגלי אישה מפושקות וגשר שחודר ביניהן. על הפרוייקט הזה זכיתי לשבח מראש העיר דאז, צ'יץ'. מאז, יצרתי כבר עשרות בתים פרטיים ברחבי ת"א, בשיכון דן, צהלה, אפקה הישנה והחדשה ובתל ברוך הישנה.

• מה ההשראה שלך?

כשהייתי בת 16.5 אחותי נהרגה בצבא. אמא שלי נסתה להתאבד בעקבות הצער ואנשים ברחו ממני כי הם לא ידעו איך להתמודד. אז הבנתי, שהרע מגיע בן כה וכה, לכן את הטוב אנחנו חייבים להביא על עצמינו. הבנתי, שאני חייבת ללבוש חיוך כי אנשים מפחדים ממוות, ושהדרך הנכונה היא לבקש מהאנשים חיבוק מנחם.

ההשראה שלי בחיים זו דודתי המלכה גניה, ששרדה את אשוויץ בשל יופיה החיצוני והפנימי. אישה יפהפיה, אצילה, שהחיים בעמק הבכא לא עשו עליה רושם והיא הפכה לאחת הנשים העשירות והמשפיעות בברזיל. השראה נוספת עבורי היא מדונה, אישה שמשתנה ומשנה את עצמה, אישה אמיצה שהלכה עם האמת שלה נגד כל העולם. ממליצה בחום לשמוע את הרצאתה ב TED.

המניע שלי בחיים – זו התשוקה ליצור, אהבת האדם ואופטימיות ללא תקנה. החלום שלי רק התחיל, יש עוד פרוייקטים שאני חולמת לבנות כמו למשל כפר נופש בלב חורש שישתקף בתוך האגם שיעטוף אותו. חלומות נוספים הם לרקוד טנגו ארגנטינאי בארגנטינה, להכיר ולאהוב עוד המון אנשים, להעביר הרצאות מלאות תשוקה ושמחה, להפיח תקווה ונעורים אצל שומעי ולהעניק מכשרונותי היצירתיים. אבל החלום הכי גדול שלי, הוא להוות השראה.

• אילו היית יכולה לפגוש אותה, מה היית אומרת לילדה שהיית?

לילדה הקטנה נאורה, שחיה בתוכי כל הזמן, הייתי מבקשת: אל תיעלמי, אל תשתני, תמשיכי לחלום ולהגשים, תהיי נועזת, צבעונית, מלאת שמחת חיים, חמה ואוהבת.