"מי מאתנו שהציץ לאחרונה באתר הבית של המכון הגיאולוגי גילה, כי כבר ברבעון הראשון ב- 2024 הורגשו 7 רעידות אדמה קלות (M=2.7 עד 3.6).
לפני 97 שנה ב- 11.07.1927 פקדה את ישראל רעידת אדמה חזקה ביותר.
גם 90 שנה קודם לכן ב- 01.01.1837 התרחשה כאן רעידת אדמה עוצמתית.
ע"פ הערכת מומחים מדינת ישראל חווה רעידת הרסנית ופוגענית במחזוריות בת 90 עד 100 שנה.
אין זה סוד ש- 1.6 מיליון דירות (שבהן מתגוררים 5.5 מיליון תושבים) אינן ממוגנות מפני טילים ואינן מוגנות מפני רעידת אדמה. אירועי השבעה באוקטובר 2023 הציפו מציאות כואבת ומפלה בין שני סוגי אזרחים – אזרחי סוג א' המוגנים מפני אסון טבע פוטנציאלי ומפני סכנה בטחונית ואזרחי סוג ב' המופקרים לנפשם אל מול שתי הסכנות.
ב- 2005 נולדה תמ"א 38 שידעה עד היום מספר תיקונים, לרבות המסלול היעיל והנכון הנדסית ואורבנית המכונה "הריסה ובנייה מחדש". בעתיד הקרוב תמ"א 38 תאבד את תוקפה. חלופת שקד על כל עדכוניה תתפוס את מקומה.
הוגיה ותומכיה של תמ"א 38 מחפשים זה כמעט 20 שנה דרך למניעת פגיעה חזקה וקטלנית במיליוני אזרחים החשופים לסכנה קיומית. על תומכיה נמנים אדריכלים חברתיים מחדשי ערים.
אדריכלים אלה, בשונה מאדריכלים המעניקים בשגרה שירות מקצועי ליזמי נדל"ן (פרטיים או עסקיים) לתכנון מיזמי נדל"ן המיועדים למגורים, למסחר או לתעסוקה מתמודדים במיזמי התחדשות עירונית עם אתגרים שונים בתכלית.
אלה אדריכלים שטרום עבודתם על תכנון מתחם או בניין לרבות דירות, חנויות ומשרדים מקדישים זמן ניכר להיכרות הבין אישית עם הדיירים הקיימים (בעלי הזכויות).
הם מנתחים את מאפייני האזור גיאוגרפית וסירקולארית, בוחנים את צרכי בעלי הזכויות, את מקומות המפגש שלהם במתחם, את אורח חייהם ואת הלך רוחם, לרבות פונקציות דוריות ובין דוריות דרושות.
אלה אדריכלים היוצרים אינטראקציה בין אישית עם תושבי המקום ומנהלים איתם שיח פורה לפני תחילת התכנון, תוך כדי מלאכת התכנון וגם על אודות המוצר המתוכנן המוצע הסופי.
באופן זה מנוטרל אנטגוניזם שלעתים קרובות מאפיין חסמים בזירת ההתחדשות העירונית ומייצר את תופעת "הדייר הסרבן".
באופן זה נוצר קשר בלתי אמצעי עם בעלי הזכויות בערוץ תקשורת ישיר עם האדריכל המתכנן כאילו היה אדריכל פרטי של בעלי הדירות, החנויות והמשרדים הקיימים.
כאשר מוגשות תוכניות האדריכל לוועדה המקומית, למחלקת ההנדסה ולמינהלת ההתחדשות העירונית לאחר שתואמו מול התושבים זוכה התכנון ברוב המקרים לקשב רב מטעם נציגי הגורמים המאשרים המוניציפליים. זאת כמובן בתנאי, שאלה אכן עושים את מלאכתם נאמנה בדאגה לצורכי הציבור, שיעשה שימוש במוצר האדריכלי המוצע.
כך קרה בפרויקט ייחודי שתכננו במשרדנו בעיר רמת גן.
שלושה בניינים בני 4 קומות כל אחד, ובהם סה"כ 23 משפחות, יצאו למכרז צוות-יזם-אדריכל למסלול הריסה ובנייה מחדש מכוח תמ"א 38.
לשמחתנו זכינו במכרז עם הצעתנו למיזם נדל"ני, המשלב שני בניינים בקיר משותף לבניין אחד ולצדו בניין נוסף פינתי. המיזם נישא לגובה 9 עד 10 קומות ברוטו והצטיין בחזות אחידה לרחוב חרף העובדה, שמאחוריה תוכננו דירות שונות זו מזו.
על מנת לזכות בהסכמתן ובאישורן של 23 המשפחות הזמנו את נציגיהן למשרדנו למרתון למשך שלושה ימים רציפים.
בכל יום הגיעו למשרדנו 8 נציגים של 8 משפחות. כל נציג ישב אתנו האדריכלים במשך שעה עד שעתיים, שטח את רצונותיו, טענותיו ואת בקשותיו המיוחדות. הוא קיבל מענה מידי על כולן. ידע מידית את מי מהן ניתן יהיה לממש בתכנון הפנים דירתי ומי מהן מתנגשות עם עקרונות המיזם או עם מיקום אלמנטים הקבועים בתכנון כגון ממ"דים ומסתורי כביסה.
לאחר שלושה ימים יעילים ופוריים יצאו 23 נציגי המשפחות ממשרדנו כשחיוך מתנוסס על פניהם.
החברה היזמית הביעה את נחת רוחה ושביעות רצונה מתוצאות המרתון ויכולנו לצאת לדרך כשאתנו 100% בעלי זכויות מסופקים. כיום עומד המיזם לפני קבלת טופס 4 מהוועדה המקומית, והדיירים עומדים לאכלס את הבניינים החדשים לצד רוכשי הדירות החדשות. יחד יהוו 70 המשפחות קהילה קטנה ואיכותית בבניינים חדשים, מאובזרים ומושקעים פונקציונאלית ועיצובית.
אדריכלות חברתית אינה מתבטאת אך ורק בחקר המארג החברתי במתחם מגורים ובשיח עם התושבים אלא אף בתכנון מרקם בנוי, המשולב בשטחים פתוחים ובפונקציות ייעודיות. תכנון זה מאפשר קיום פעילויות ומפגשים חברתיים יומיומיים במתחם. הפונקציות התכנוניות הנדרשות כוללות פינות ישיבה, גינות משחקים לילדים, מסלולי הליכה, ריצה ורכיבה על אופניים, שטחי כינוס ואסיפות תושבים, בתי קפה, קאנטרי-קלאב ועוד.
על אדריכל חברתי מחדש ערים להיות מצויד בתכונות אישיותיות חיוניות כגון סבלנות, אורך רוח, קשב, אכפתיות, אמפטיה ומוטיבציה לצד תכונות מקצועיות כגון כישרון, יצירתיות, יכולת פיצוח אתגרים תכנוניים, פדנטיות, ניסיון התנהלות מול רשויות מקומיות ומול דיירים וכמובן יכולת גישור בין אינטרס הרשות המקומית, הדיירים והיזם.
לסיכום, אדריכלות חברתית מחדשת ערים היא למעשה תת-התמחות במקצוע האדריכלות והיא צורך השעה. תושבי ישראל חשופים לסכנה קיומית הן מפני רעידת אדמה והן מפני טילים, והאדריכלים החברתיים מחדשי הערים הם חוד החנית במבצע העתידי להליך הריסה ובנייה מחדש ל- 1.6 מיליון דירות."

התחדשות עירונית בישראל – בין חזון היסטורי לאתגרים עכשוויים

מאת: אדריכל אלון מיכאלי – אדריכלות ובינוי ערים

"התחדשות עירונית, צמד מילים שמכיל בחובו כל כך הרבה אלמנטים חשובים, מקיימים ואקוטיים לקיומנו כמדינה ובמיוחד כיום. בשנים האחרונות ובימים אלו, תחום ההתחדשות העירונית צובר תאוצה גם בערים הפריפריאליות ומחוץ לגוש דן. המלחמה הנוכחית עשויה להאיץ תהליכי התחדשות עירונית כתוצאה מהגברת המודעות לצורך בשיפור איכות חיי התושבים והצורך בביטחון ומוגנות כלל מדינית. המלחמה, שהשלכותיה טרם ידועות לנו כמדינה, מייצרת קשיים טקטיים כיום בביצוע של הפרויקטים, אך מציבה אל מולנו דרך התפתחות של הליכי התחדשות עירונית הזדמנות אסטרטגית תכנונית לריענון קו המחשבה התכנוני הכולל כמדינה.
מי אנחנו
ישראל, כמדינה, חוותה תהפוכות רבות לאורך הדרך. הקמתה לוותה בקשיים רבים, אך גם בנחישות אדירה לבנות ולהיבנות. לאורך השנים, עברה האדריכלות הישראלית תהפוכות רבות, תוך שהיא משקפת את הייחוד והאתגרים הייחודיים של המדינה.
עם הקמת המדינה בשנת 1948, אדריכלים צעירים רבים הגיעו לארץ מכל רחבי העולם, והביאו איתם סגנונות אדריכליים מגוונים. על אדריכלים אלו הוטל הצורך, הלכה למעשה, לתכנן מדינה.
שני העשורים הראשונים התאפיינו בצמיחה אדירה ובבנייה מואצת. אדריכלים רבים התמקדו בתכנון ערים חדשות, שכונות מגורים, מבני ציבור ובנייני משרדים. שני העשורים שלאחר מכן התאפיינו בהתעוררות מודעות סביבתית וחברתית. אדריכלים רבים החלו לתכנן מבנים תוך התחשבות בצרכים של קהילות מקומיות ובהשפעה הסביבתית. העשור שלאחר מכן התאפיין בפריחה של אדריכלות פוסט-מודרניסטית, תוך שימוש בצורות ובחומרים חדשניים.
חמשת העשורים הללו, היו עשורים של לבנות ולהיבנות, עשורים של עליות גדולות, עשורים של הקמת המדינה.
איפה אנחנו בשלושת העשורים האחרונים של המדינה, חלה תפנית משמעותית. ישראל, שהייתה ידועה כמדינה של "לבנות ולהיבנות", הפכה למדינה שבה "הכול כלכלי". השינוי הזה משתקף בתחומים רבים, החל מתכנון ערים ועד לבניית מבנים ולחשיבה הצרכנית הישראלית. באופן כללי, האופי המדיני שלנו עבר טרנספורמציה. בשנים האחרונות, חלה ירידה בערך של "לבנות ולהיבנות". מחירי הקרקעות עולים חדשות לבקרים וכתוצאה מכך, יזמים מתקשים לבנות פרויקטים רווחיים ונאלצים להתמקד ביעילות כלכלית במקום בבניה. אנשים רבים נותנים חשיבות רבה יותר לרווחה אישית, לצריכה ולפנאי, ופחות חשיבות לערכים לאומיים וקולקטיביים. כש"הכל כלכלי" אין קולקטיב. לפחות כך זה היה והרגיש כאן. המלחמה, בתחילת דרכה, ייצרה מחדש את הקולקטיב, את האחדות, את "עם ישראל חי" ואת התקווה ליציאה מהמקום של "הכל כלכלי" חזרה ל"לבנות ולהבנות". אני מודה, מרגיש לי שזה קצת נעלם וחבל.
לאן אנחנו
התחדשות עירונית היא תהליך מורכב הדורש התמודדות עם מגוון גורמים. למרות האתגרים, חשוב לזכור שהתחדשות עירונית אינה רק צורך פונקציונלי, אלא גם צורך היסטורי וערכי. היא מהווה דרך חשובה לפיתוח המדינה ובמיוחד בימים אלו, גם לחיזוק חוסנה. התחדשות עירונית היא הדרך שלנו להמשיך לבנות ולהיבנות.
בניית המדינה ותכנון הערים הראשונות היו תהליכים של התחדשות מתמדת, תוך התמודדות עם אתגרים רבים. הצורך בבנייה ובהתחדשות ממשיך להתקיים גם כיום והתחדשות עירונית היא דרך לעשות זאת, תוך שדרוג התשתיות, שיפור איכות החיים וחיזוק תחושת השייכות והגאווה הלאומית.
אז מה עושים?
קודם כל מתחילים מלמעלה. זו צריכה להיות החלטה ממשלתית ויצירת דחיפות מדינית לקידום הבניה בארץ באופן בהול ודחוף ובדומה לעשורים הראשונים של המדינה, אך יחד עם זאת לייצר איכות תכנונית מותאמת לסיטואציות קיימות ולימינו אנו כך שתימשך שנים קדימה. המדינה צריכה להיכנס ל"MODE" של לבנות ולהיבנות וזה כולל את כלל הגופים הממשלתיים הקשורים בכך. ראשית אלו רמ"י שצריכים להתחיל בהורדת מחירי הקרקעות וכתוצאה מכך יפתח ה"פקק", ירדו מחירי הדירות ותהיה בניה איכותית ומותאמת הרבה יותר. אלו קרקעות מדינה ואפשר לעשות זאת ע"י החלטות של הממשל. לאחר רמ"י יש את חוק התכנון והבניה המסורבל שחייב לעבור הליך של בניה מחדש ולייצר חוק תכנון ובניה עדכני והרבה פחות מסורבל. לאחר מכן, יש את הרשויות המקומיות שחייבות לקבל תקציבים בכדי להצליח ולקדם היתרי בניה ותכנון בצורה מהירה ויעילה הרבה יותר ויש עוד ועוד גורמים כאלו ואחרים הקשורים בכל ענף הבניה שיכולים להקל על התהליכים ולקדם אותם ככל והממשלה תבחר בכך ותיישם זאת.
לסיכום
ישראל עברה המון תהפוכות לאורך דרכה ועוברת כזו עכשיו. התחדשות עירונית היא תהליך מורכב אך חיוני לעתיד ישראל. על ידי שיתוף פעולה בין כל הגורמים המעורבים, בראשיתם המדינה, ניתן יהיה להתגבר על האתגרים ולקדם התחדשות עירונית שתביא לשיפור משמעותי באיכות חיי התושבים וחיזוק חוסנה של המדינה. כי אנחנו מדינה של לבנות ולהיבנות."