הכוח להתחדשות עירונית נמצא אצל האזרחים
מאת: יעקב אוחיון צילום: טל שחר
ניר שמול, אחד מאנשי הנדל"ן המוערכים ביותר בתחום ההתחדשות העירונית בישראל, מספר לנו על החזון שמלווה אותו בדרך להתחדשות עירונית מרחבית מקרית שמונה בצפון ועד אילת בדרום.
"בכל מפגש ראשוני עם קבוצת דיירים בפרויקט המיועד לפינוי בינוי, אני תמיד מוצא בתוך הקהל, את הילד הזה, שמסתכל עליי בעיניים כלות, מתוך ידיעה שפרויקט ההתחדשות מהווה את ההזדמנות האישית שלו לשנות את מסלול חייו", מספר לנו ניר שמול, מנכ"ל ובעלים של חברת שניר שיווק נדל"ן ומנכ"ל ושותף בחברה לפיתוח והתחדשות עירונית.
"המפגש עם אותו ילד ועם אותו מבט, מזכיר לי בכל פעם מחדש את עצמי כילד שהתבייש להזמין אליו חברים הביתה, לדירת ה-43 מטרים מרובעים של הוריי בשכונת נוה יהושע ברמת גן, שאילולא פרויקט פינוי בינוי באותה שכונה, הם לא יכלו להרשות לעצמם להתקדם לדירת מגורים גדולה וחדשה יותר משלהם. כבר כילד, הבנתי שפינוי ובינוי הוא קרש הקפיצה היחידי של הוריי לדירה חדשה, לכן, הזיכרון הזה תמיד מהדהד בי והוא הסיבה העיקרית לכך שאני עוסק כיום בתחום ההתחדשות העירונית.
אך גם היום, כאיש נדל"ן שמודע היטב לחשיבותו של ההיבט הכלכלי בפרויקטים בתחום ההתחדשות, אני רואה בהתחדשות העירונית סוג של התחדשות אנושית, שמצד אחד, מאפשרת לכל בעל דירה ישנה להתקדם לדירת מגורים חדשה ללא קשר ליכולותיו הכלכליות, ומן הצד השני, מאפשרת לאותו בעל דירה לחיות בסביבת מגורים שהיא מוכרת לו אך מתחדשת ובכך לשדרג את איכות חייו במגוון רחב של היבטים חברתיים, סביבתיים וכמובן גם כלכליים".
ניר שמול, הוא אחד מאנשי הנדל"ן המוערכים ביותר בישראל, אשר החל את דרכו המקצועית בשנת 2000 כאיש מכירות ב – "גינדי השקעות", חברת הנדל"ן בה הוא צמח וטיפס עד לתפקיד סמנכ"ל שיווק מכירות ופיתוח עסקי. רגע לפני פרישתו לדרך עצמאית ב-2010, הוא ייסד את שניר – שיווק נדל"ן ובשלב מאוחר יותר הוא נכנס כשותף ב-חברה לפיתוח והתחדשות עירונית אשר יוסדה על ידי עו"ד יריב בר דיין והאדריכל גיל שנהב.
"החברה לפיתוח התחדשות עירונית היא חברת ייצוג הדיירים הגדולה ביותר בישראל והיחידה הפועלת באופן דינמי בכל המרחבים של ישראל, מקרית שמונה בצפון ועד אילת בדרום".
כאשר אתה אומר מרחבים אתה למעשה מתכוון לפריפריה?
"לא", משיב ניר בנחרצות, "אנחנו בחברה לפיתוח התחדשות עירונית, ביטלנו לחלוטין את המילה פריפריה, כי זאת מילה עם קונוטציה שלילית שכאילו מקבעת את העובדה שמדינת ישראל זה רק המרכז וכל השאר זה פריפריה וזה ממש לא נכון. יש מדינה שלמה, נפלאה ומיוחדת גם מחוץ לתל אביב, יש את מרחב צפון, מנתניה ועד קריית שמונה, יש את מרחב דרום, מאשדוד, אשקלון ועד אילת, יש את מרחב ירושלים, וכמובן, יש גם את מרחב מרכז שבו תחום התחדשות העירונית מתרחשת מעצמה ועל כל פרויקט יש תחרות של חמישה עד עשרה יזמים. מצד שני, אין אף התחדשות לא בצפת, לא במעלות, לא בבית שאן, לא באילת וגם לא באזור השבר הסורי אפריקאי, הנחשב לאזור גיאוגרפי המיועד לפורענות אם תתרחש במדינת ישראל רעידת אדמה משמעותית"
מה הסיבה המרכזית לכך שאין תחרות בין היזמים בערים שמחוץ לאזור המרכז?
"אין תחרות כי אין היתכנות כלכלית עבור היזמים" קובע ניר, לכן, אני חושב שצריך לשנות את כללי המשחק ולייצר קודם כול היתכנות כלכלית באופן כזה שהיא תייצר תחרות בין החברות היזמיות העוסקות בתחום ההתחדשות העירונית".
כיצד אפשר לעשות זאת הלכה למעשה?
"כבר בשנת 2011, כאשר התחלתי לעסוק באופן יום-יומי בתחום ההתחדשות העירונית, גיבשתי עם האדריכלית דניאלה פז ארז, המנכ"לית והבעלים של חברת פז כלכלה והנדסה, תוכנית אותה הגשנו בזמנו לשר מתן וילנאי ששימש באותה תקופה בתפקיד השר להגנת העורף. תוכנית זו כללה בתוכה רעיונות ברי ביצוע לחיזוק שכונות מגורים ישנות במרחב הצפוני והדרומי, תמורת מתן זכויות בנייה לחברות יזמיות בערי הביקוש של מרכז הארץ.
לצערי, על אף התלהבותו של השר וילנאי מהתוכנית, היא לא יצאה לפועל עקב טענה משפטית מוטעית לכך שלא ניתן לנייד זכויות בנייה. כיום, יותר מתמיד, אני חושב שיש מקום למימוש התוכנית במלואה כי בסופו של יום, הקרקע היא המשאב של האזרחים ולא של המדינה. לכן, אין כל סיבה שהמדינה לא תאפשר ליזמים לבנות פרויקטים במרחב הצפוני והדרומי תמורת קרקע במרכז או תוספת זכויות בנייה באזורי הביקוש. למי אנחנו בדיוק מחכים? שתתחרש רעידת אדמה או שתפתח עלינו הרעה מצפון? אנחנו כאזרחי המדינה לא יכולים יותר לחכות ואנחנו חייבים לדרוש מהמדינה לקדם התחדשות עירונית מרחבית בכל הארץ".
אתה מזהה התעוררות אזרחית בדרישה להתחדשות עירונית בעקבות אירועי ה-7 לאוקטובר?
"חד משמעית", קובע ניר, "קיימת התעוררות אזרחית בכל המרחבים ואני מעריך שקיימת עלייה של לפחות 60% במספר המתעניינים בפרויקטים בתחום ההתחדשות. אירועי השביעי לאוקטובר הובילו למצב שבו אנשים בכל עיר או יישוב ברחבי המדינה, מבינים שהתחדשות עירונית היא מצילה חיים כי אי אפשר בשעה 12 בלילה שיש אזעקה, לרוץ למקלט העירוני עם תינוקות על הידיים או עם ילדים קטנים, שלא נדבר על בני ובנות גיל הזהב.
ההבנה לכך שמדובר בצורך קיומי תשנע בסופו של דבר את תחום ההתחדשות ותגרום לכך שהמדינה תהיה חייבת להתעורר ולקדם בכל המשאבים העומדים לרשותה את תחום ההתחדשות בכל רחבי הארץ, והדרישה לכך חייבת להגיע מלמטה, מהאזרחים עצמם".
אתה באמת חושב שהשינוי יכול להתחיל דווקא מהאזרחים?
"הוא חייב להתחיל באזרחים" טוען ניר, "והוא חייב להיעשות תוך עריכת חוזה חדש בין האזרחים לבין המדינה. אירועי השביעי באוקטובר משפיעים על כלל החברה הישראלית ללא הבדל בין ימין לשמאל, בין חילוני לחרדי או בין תושבי המרכז לתושבי המרחבים בכל הארץ. לכן, אנחנו כאזרחים חייבים לשמור על הרוח הישראלית המלווה אותנו בחודשים האחרונים ואם זה יקרה אני מזהה פה הזדמנות גדולה לתיקון. תראה, עד לאירועי אוקטובר היינו עסוקים בוויכוחים פנימיים ובעקבות האסון הנורא, כולנו, התלכדנו וחזרנו להאמין ברוח הישראלית. אם נדע כחברה לשמור על הרוח הזאת נוכל לעשות את השינוי החשוב לחיים של כולנו כאן והדבר יבוא לידי ביטוי גם בתחום ההתחדשות העירונית עם הרבה יותר פרויקטים בדרום, בצפון ובכל מקום.
אנחנו בחברה לפיתוח התחדשות עירונית, מובילים חזון להתחדשות עירונית מרחבית בכל הארץ, תוך מיפוי המרחבים השונים בצפון, בדרום, לצד פעילות במטרופולין ירושלים, חיפה ותל אביב, כאשר הליווי המוצע על ידינו חולש על כל ההיבטים הנלווים למיזמי פינוי ובינוי, משלב התב"ע, דרך הסכמי שיתוף בין הדיירים לבין עצמם ובינם לבין היזם ועד לקבלת מפתח. ובכל מיזם פינוי בינוי אנו יוצאים לדרך רק כאשר קיימת היתכנות ממשית לפרויקט. לאורך השנים, היינו מעורבים בכעשרה פרויקטים גדולים מסוג פינוי ובינוי, ובימים אלו אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם למעלה מ-3,000 משפחות ב-30 אתרי פינוי בינוי שונים ברחבי הארץ".
ניר שמול, מעבר לעיסוקיו המקצועיים כאיש נדל"ן, הוא גם איש של יוזמה ועשייה במה שהוא מכנה "רוח ההתנדבות הישראלית", והוא ייסד בשנת 2010 את "עמותת שניר" הפועלת למען שוויון הזדמנויות בחברה הישראלית.
"הקמתי את העמותה עם קבוצת חברים ובמהלך השנים הראשונות הפעילות של העמותה התמקדה בעיקר בתחום החינוך והתרבות מול בתי ספר יסודיים בערים שונות בישראל. בשנת 2020, בעקבות הקורונה, החלטנו להרחיב את פעילות העמותה מתחום החינוך והתרבות לכל תחום אפשרי אחר, וכיום, העמותה פעולת ברמה היום-יומית למען שוויון הזדמנויות בחברה הישראלית בכל תחומי החיים, ואין זה משנה מה היא מהות הפנייה.
הקריאה לעזרה מגיעה לעשרות אלפי המתנדבים של העמותה בקבוצות הוואטסאפ השונות אותן אנו מפעילים. עד למלחמת חרבות ברזל, קבוצות הוואטסאפ שלנו מנו קרוב ל-5,000 חברים מעשרים מדינות, וכיום, שלושה חודשים לתוך המלחמה, אנו עומדים על למעלה מ-15 אלף חברים בשלושים מדינות, המסייעים ככל הניתן לכל אדם הפונה לעמותה בבקשה לקבלת עזרה על פי הצורך שלו.