מדד תשומות הבניה והקשר ל"חרבות ברזל" ב- 15 בדצמבר הוא צפוי לזנק…

"בשבת שחורה אחת הופסקה עבודתם של כ-80 אלף פועלי בנייה פלסטינאים וכמה אלפי פועלים זרים שעזבו את הארץ כתוצאה ישירה מהמלחמה. הפועלים הזרים שנשארו לעבוד בארץ "מנצלים" את מצבם של הקבלנים, משוועים לידיים עובדות ודורשים שכר הגבוה בכ-20 אחוז ואף יותר ממה ששולם להם בעבר. עלויות העסקה של פועל זר מסתכמת ב- 15 אלף ₪, כנגד העלות העסקתו של הפועל הפלסטיני שהסתכמה בכ-9,000 ₪.

במשך שלושת השבועות הראשונים של המלחמה מרבית אתרי הבניה כמעט ולא פעלו ואלו שהחלו לפעול לאחרונה פועלים בקצב איטי, דבר שישפיע בעיקר על מועדי אכלוס הדירות.

ככל הנראה, חודש המלחמה הראשון לא ישפיע משמעותית על מדד תשומות הבניה של חודש אוקטובר.

אך שאנו בוחנים את העומד לבוא במדד תשומות הבניה של חודש נובמבר (שיתפרסם באמצע דצמבר) ככל הנראה סעיף כוח האדם המהווה 42.8% מחישוב המדד יהיה בעל השפעה משמעותית ביותר דבר שיעלה את מדד תשומות הבניה של חודש נובמבר בצורה חדה כלפי מעלה.

חשוב לציין שהליך זה הוא הפיך בחלקו, רק כאשר יצליחו הקבלנים יחד עם הממשלה לגייס ולהביא כ-60 אלף פועלי בניין זרים שימלאו את מקום הפלסטינים, דבר שיחזיר את קצב הבניה לקצב ריאלי ויוריד גם את עלות כח האדם באתר בניה.

כיצד לנהוג ביחס למדדים? – המלצות שלנו.

1. אלו שרכשו נכס ובמסגר המשא ומתן שלהם קיבלו מחר שאינו צמוד למדד, יכולים להיות רגועים בנושא המדד – אתם מוגנים, המדד לא ישפיע עליכם.
2. אלו שברשותם הון עצמי שיכול להיות משולם בכדי להימנע מהחשיפה למדד, אנו  ממליצים לבצע השוואה בין הריבית שאותו הון עצמי צובר כיום (בהתאם להשקעה שבה הוא נמצא) לבין הצפי לעליות במדד תשומות הבנה (אם ההון צובר יותר תשואה מהצפי למדד – נכון כלכלית להשאיר אותו שימשיך לצבור).

לגבי משכנתאות ומדד תשומות הבניה:

ריביות המשכנתאות בימים אלו אינם נמוכות, כיום פרמיית הסיכון של המדינה במגמת עלייה (הריבית שהמדינה משלמת כדי לגייס את החוב שלה ואת עלות המלחמה) לכן במידה ומעוניינים להקדים את תשלום המשכנתא כדי להימנע ממדד תשומות הבניה, יש לבחון ולהשוות בצורה מעמיקה ורצוי עם בעל מקצוע שישקף את הסיכון מול ההזדמנות העתידית (בהנחה שהריביות ירדו)."

בתקווה לימים טובים יותר.