חומות מגן

לפני 33 שנים נפל דבר בישראל: ההגדרות המפורטות וההוראות לבניית מרחבים מוגנים במסגרת חוק ההתגוננות האזרחית עודכנו ועל פי ההנחיות החדשות כל בנייה ו/או תוספת בניה חדשה תכלול מרחב מוגן דירתי הנבנה בתוך מעטפת המבנה ומטרתו לספק מיגון בפני התקפות אוויר והתקפות טילים שזמן ההתרעה בפניהן הוא קצר מכדי לאפשר גישה למקלט.

לצערנו הרב אירועי ה-7 באוקטובר 2023  מוכיחים כי הממ"ד עשוי להגן (לפחות בחלק מהמקרים) גם מפני אירועי פח"ע אך המציאות המרה היא שבאחוז לא מבוטל מהבתים והדירות הישנות בישראל רבים יוותרו חשופים אל מול איום מכל סוג שהוא בהעדר מרחב מוגן כזה או אחר.

האדריכל בועז שניר, המתמחה בין היתר בכל הקשור לתוספות ממ"ד בניינים קיימים ובתים חדשים, מבהיר כי בפרט בנקודת הזמן הזאת חשוב לדעת שניתן להוסיף ממ"ד כמעט בכל דירה קיימת והוא ממליץ לשקול זאת בחיוב: "מעצם היותו עשוי מגרעין בטון, לממ"ד יש השפעה פסיכולוגית על דיירי הבית כמפחית לחצים ודאגות בשעת משבר", הוא אומר. "זה משהו שאנחנו פחות ערים לו בשגרה אך בעתות מצוקה ומלחמה קיומו בהחלט מעלה משמעותית את רמת הביטחון. בתוך כך לבניית ממ"ד יש ערך גבוה מאוד לבניין הישן מכיוון שהתוספת מוסיפה לו עמידות ומחזקת אותו גם נגד רעידות אדמה ובשונה מתוספות אחרות כמו מרפסות לדוגמה, בבניית ממ"דים ישנה אפשרות לצאת מחוץ לקווי הבניין מה שמקל מאוד על היכולת התכנונית מכיוון שההגבלות פוחתות".

תהליך הרישוי לתוספת ממ"ד עשוי לקחת בשגרה בין שנה לשנה וחצי ולתקופה הזאת צריך להוסיף עוד כשנה במהלכה תתקיים הבניה בפועל. "ניתן לבנות תוספת ממ"ד בשטח 12 מ"ר לדירה באם התקבלה הסכמה של 60% מדיירי הבניין תוך התחשבות בגבולות השטח של הבניין המשותף", מסביר האדריכל. " לאחר חתימת הדיירים ניתן להתחיל בבדיקת התכנות בשטח יחד עם אדריכל וקונסטרוקטור מומחים, שיבדקו אם הקרקע והבניין יוכלו בכלל לעמוד בתוספת. לאחר קבלת האישור יתחיל האדריכל בתכנון אלטרנטיבות ראשוניות לתוספת הממ"ד לכל הדיירים שמצויים בתהליך ולאחר שזו הרלוונטית נבחרה ניתן להגיש לעירייה את התוכניות ולקבל תיק מידע תכנוני עם אישור ראשוני לבניית הממ"ד ולהמשיך בהליך רישוי ובקשה להיתר. אציין כי סבבי לחימה קודמים גרמו ללא מעט עיריות להתעורר ולדחוף את נושא תוספת הממ"דים לראש סדרי העדיפויות, לכן הליך קבלת האישורים התקצר במסגרתן למספר חודשים בודדים. תהליך הבניה עצמו ייקח בממוצע שנה, תלוי במורכבות השטח וכמות הממ"דים שיתווספו לבניין".

ממקלטים צפופים לממ"דים מאובזרים

האבולוציה שעברו לאורך השנים המקלטים, הן ברמה התכנונית והן במבנית היא מעניינת כשלעצמה וכלל, מסקרן להבין כיצד יראו הממ"דים בעתיד, בפרט לאור הלקחים שיופקו בתום המלחמה הנוכחית: "בראשית היו המקלטים, אותם חללים קטנים ששטחם הממוצע עמד על בין 4 ל-6 מ"ר נטו ונבנו בקומת המרתף או הקרקע בבתים המשותפים", משחזר שניר. "קירות הבטון של אלה הם עבים במיוחד (40-60 ס"מ) והחלון והדלת הכבדים עשויים מפלדה יצוקה כך שקשה מאוד לתפעל אותן".

"העלויות הגבוהות ומורכבות הבניה, כמו גם חקיקת התקן החדש בשנת 1990, הובילו לשינוי במגמה וכיום הממ"ד משמש כחדר לכל דבר. " בראש ובראשונה מטרתו היא להגן על יושביו מפני הדף ולאו דווקא מפני פגיעה ישירה, לכן הקירות פחות עבים והדרישה היא לקיר חיצוני בעובי של 30 ס"מ לפחות ולקירות פנים עשויים מבטון שעוביים הוא 20 ס"מ. תקן החלונות השתנה גם הוא וכיום אל מול לוח הפלדה שנותר מבטון המעטפת עצמה עשויה מאלומיניום. לאורך השנים התווספו גם מערכות סינון אוויר ומיגון נגד גזים ופותח התקן עומר שמאפשר להתקין מערכת מיזוג המגנות מפני חדירת גז. זאת ועוד, אל מול דלתות הממ"ד הסטנדרטיות שמיוצרות משני מעטי פלדה מרותכים עם חיזוק רוחבי, פותחה גם דלת הרסיסים שהיא אומנם כבדה מהדלת הרגילה אך מייתרת את הצורך בקיר ההדף הנדרש כחוק וככזו היא אופטימלית במרחבים בהם נרצה לתכנן בסמוך לממ"ד חלון ויטרינה.  ולא קיר שיחסום את הזרימה במרחב הנתון".

הדור הבא: הממ"דים החדשים מתוכננים עבור שהייה ממושכת משיעדנו

"כיום שטחו המינימלי של ממ"ד על פי חוק עומד על 9 מ"ר וככזה הוא משמש בשגרה כחדר לכל דבר, בין אם כחדר לילדים או לאורחים, חדר עבודה או חדר ארונות. בשנים האחרונות הולכת וצוברת תאוצה תפיסה תכנונית חדשה שמוכיחה עצמה כרלוונטית בפרט לאור האירועים האחרונים ובמסגרתה מתכננים מרחב מוגן הכולל פרט לחדר הממ"ד המעוגן בחוק גם חדר שירותים ורחצה אינטגרלי מבוטן. מדובר בעתיד המרחבים המוגנים- בפתרון ממשי שיאפשר שהיה ממושכת יותר במהלכה ניתן יהיה להתרענן, להתפנות ולצחצח שיניים וגם להשתמש במקרר קטן או במיני בר שבקונסטלציה החדשה בהחלט יש להם מקום". מסביר שניר.

"פיקוד העורף מעודד את הרעיון כל עוד הבניה עומדת בתקנים (כך למשל שנעשה שימוש באריחי אמבט שלא ישברו לרסיסים במקרה של מתקפה). עם זאת, אני סבור שיש לנו עוד כברת דרך לעבור ועלינו למצוא בדחיפות פתרונות לאתגרים אליהם נחשפנו בצער במאורעות האחרונים. הראשון שבהם הוא תיקנון מנגנון נעילה לדלתות ולחלונות שינטרל את האופציה לפתוח את הממ"ד מבחוץ. אלה שהצליחו בשארית כוחותיהם למנוע מהמחבלים לחדור על ידי חסימת המנגנון הצילו הלכה למעשה את חייהם וחיי קרוביהם".

"מניסיון העבר אני מעריך שיופקו לקחים והנושא יטופל בהקדם, ממש כפי שלוחות הפלדה בממ"דים הוחלפו בחזיתות מאוימות (כלומר בישובים בטווח על עד 7 ק"מ מהרצועה) ללוחות עבים יותר זאת בעקבות מותו של הילד עידו אבגיל ז"ל שנרצח מרסיס רקטה שחדר דרך חלון הממ"ד בביתו".

לא מדובר בעסק זול

הערכת עלות הממוצעת לתוספת ממ"ד עומדת על כ- 100,000 ₪  הכוללת את שלד ממ"ד (קירות מבטון מזויין, קירות בעובי 30 ס"מ וקירות פנים בעובי 20 ס"מ) שעלותם נעה סביב 50,000-60,000 ₪. תוספת חדר רחצה צמוד ואינטגרלי לממ"ד תעלה כ-30,000 ₪ נוספים. כמו כן יש לקחת בחשבון תמחור סט ממ"ד תקני  (חלון, דלת וצינורות אויר) שעלותם מוערכת בכ- 10,000-12,000 ₪; עבודות צבע, שפכטל, טיח וריצוף בעלות ממוצעת של 20,000 ₪; נקודות חשמל מאור ותקשורת בעלות 2,500 ₪; מכונת סינון אויר בעלות של 2,500 ₪  ועבודות שבירה, כלומר פריצת הקירות עבור הממ"ד מדירה קיימת בעלות 4,000-5,000 ₪. הכנה למזגן בממ"ד תעלה כ-1,000 ₪ נוספים.

בנוסף, יש לחשב עוד אגרות בניה העומדות על כ-450 ₪  למטר ושכר טרחה מתכננים שעומד על כ-20,000 ₪. בנוסף, יש לקחת בחשבון היטלי השבחה שהינם תלויי רשות ומיקום הממ"ד במגרש. העלות המשוערכת נעה בין כמה אלפים שקלים בודדים אך יכולה גם להאמיר למאות אלפי שקלים.

אדריכל בועז שניר צילום: בנימין אדם

תכנון ועיצוב: אדר' בועז שניר צילום: רן ארדה