טוקיו פינת רחובות
תכנון ועיצוב: ציפי יעבץ-חן ופז חסדאי צילום: שי אפשטיין
גם אלה שטרם הזמינו טיסה ליפן יוכלו להנות מהקולינריה ומהסדר והארגון המופתיים שכה מאפיינים את ארץ השמש העולה כאן אצלנו בעיר רחובות, שם ממוקם בר האוכל KIM KOI שעוצב בהשראת דגי הקוי ועונה על שלל היבטים, אסתטיים וארגונומיים כאחד
ברוכים הבאים ל- KIM KOI- בר אוכל יפני קונספטואלי שמחד בולט בסביבתו ומאידך נותר אינטימי ואקסקלוסיבי על אף העובדה שהוא שוכן במרכז הקניון הגדול ברחובות הומה האדם. מי שאחראיות על תכנונו הן מעצבות הפנים ציפי יעבץ-חן ופז חסדאי וזה הוא הפרויקט הראשון שיצרו יחד, לאחריו הגיעו רבים נוספים.
"את פז פגשתי לראשונה באירוע של אגודת מעצבי הפנים שהיתה אחת ממארגניו, מתוקף היותה חברה בוועד המנהל", משחזרת יעבץ-חן, "התרשמתי עמוקות מהחן ומהקלילות, והטמפרמנט שלה הרגיש לי נכון ומדויק לתכנון דוכן הסושי שנבחרתי לתכנן. האירוע שהפיקה בהצלחה יתרה התחבר לי אינטואיטיבית לדינמיקה ולאנרגיות השמחות ששורות כל העת בקניון".
את הבר תוכננו השתיים בהשראת צבעוניות דג הקוי ועיצובו מבוסס על שימוש בחומרים טבעיים וירידה לפרטים. "התמקדנו ביצירת מרחב עבודה דינמי ופעיל שהוא יפה ובעיקר מאוד פונקציונלי", מסבירה חסדאי. "הדוכן מצליח להישמר מסודר ונקי כל הזמן, למרות העובדה שהוא משרת מסה גדולה של אנשים בכל רגע נתון, והתוצאה היא תוצר של תכנון ארגונומי מחושב. במשך תקופה ישבנו לצידם של הסו-שפים וניתחנו כל פעולה ותזוזה שלהם. הבנו מה עובד נכון ומה פחות, איך בתכנון החדש נוכל להימנע מתזוזות גדולות מידי בתוך המרחב, שמזמנות תוהו ובוהו ובאופן טבעי גם לכלוך. תכנון הפנים של הדוכן החדש נותן במה מרכזית ל'סושי-מן' ומעודד תקשורת ישירה של הסועדים עם הסו שף והמלצרים. הם צופים בתהליך ההכנה, בפרודוקטים הטריים והטקסטורות השונות".
השתיים השכילו לתכנן מעטפת חיצונית הסוגרת את המטבח הפתוח ביחס לקניון ההומה בכדי לייצר תחושה פרטית. מבנהו החיצוני של הבר תוכנן כמטפורה לעטיפה ונבנה כשכבה על גבי שכבה שיחד יוצרות קשקשי מתכת, דומים לאלה של דגי הקוי והם שזורים האחד בשני בקפידה בכדי למנוע דפוס חוזר: "יצרנו הפשטה קונספטואלית של קשקשי הדג על ידי שימוש במתכות בחיתוך לייזר", מסבירה יעבץ-חן. "הרכבתם נעשתה על פי סקיצה שיצרנו בהתייחס למדרג החומרי אותו איחדנו לכדי עטיפת קשקשים. יצרנו אותו ממתכות שונות שמשדרות ניקיון ובד בבד הן רפלקטיביות, לכן כל תנועה בסביבתן (בין אם של אנשים המהלכים בקניון ובין אם של אור הבוקע מהחנויות) גורמים להן להראות מעט אחרת. הן מושפעות ומשפיעות ומשתנות כל העת.
"על מנת לייצר קונטקסט ולהדגיש את השכבות השתמשנו בברזל גולמי ופליז מושחר, אלומיניום מוברש ונירוסטה שלוטשה עד ברק. כל מתכת קיבלה טיפול שונה וגימור מיוחד כדי להעניק רבדים של טקסטורות. חלקי הפליז נטבלו בחומצה, הנירוסטה הוברשה והברזל השחור צופה בלכה".
שתי צורות גאומטריות בסיסיות תוכננו למבנה הבר; ריבוע על גבי מבנה אליפטי שמייצר מתח בין משטח בר האכילה ומבנה הדוכן. "למשטח בחרנו גרניט בעיבוד מיוחד המדגיש את הגידים, שקערוריות וקטיפתיות האבן", מסבירה חסדאי. "אל דלפק האכילה חוברו מדפים מדוקקים העשויים מעץ אלון מלא ופראי ובמחבר מיוחד שולבו גופי תאורה שנבנו במיוחד עבור הפרויקט ומשמשים כאלמנט השזור במדפים. גופים אלה מגדירים את מרחב הבר, יוצרים מסגרת אנכית ומפיצים אור זהוב המחזק את תחושת החלל האינטימית של בר האוכל".
תכנון פנים הדוכן נותן במה מרכזית ל'סושי-מן' ומעודד כאמור אינטראקציה בין הסועדים לנפשות הפועלות. "הדגש העיקרי בתכנון הינו שמירה על ניקיון המטבח ובכך להבטיח את אמון הלקוח, תוך מתן שירות לקוחות מהיר עם יחס איש", מוסיפה יעבץ-חן. "משטח העבודה חף מאובייקטים ונותר פנוי כל העת והחלוקה המדויקת של יחידות האחסון מבטיחה יעילות מרבית לעובדים תוך שמירה על סדר וניקיון. סירי אורז, כלי הקרמיקה ואפילו גליל הנייר קיבלו אחסון שקוע במשטח כדי לשמור על גובה עבודה אחיד. בתוך כך הקפדנו לרדת לפרטי פרטים; את כלי החרס והקרמיקה, פרי עבודתה של היוצרת סיון רינג מסטודיו שינו, בחרנו בהתייחס לכל מנה, לאופן הגשתה, לצבעה ולמרקם שלה. בחרנו גוונים הנעים בין ירוק יער, חום אדמה ושחור מחוספס כדי להוות במה ליופי המנות ולצבעוניותן העזה שיצר השף מתן בל".
