שריתה ורון פלד, מסטודיו ECHO DESIGN עוסקים באדריכלות ועיצוב פנים. הם גרים במושב שדה אברהם, 3 ק"מ מהגבול, בעוטף עזה. שם הם כבר למעלה מ-21 שנה. העתקת מקום מגוריהם נעשה כשנולד בנם הבכור נתיב, ובמקביל הקימו את העסק. שינויים בהחלט מרחיקי לכת. היא סיימה את לימודי עיצוב פנים והוא בעל תואר ראשון הנדסאי בנין, ותואר שני -עיצוב אורבני מבצלאל.
הבחירה במגורים בדרום נבעה מהרצון ליישב את הנגב. זאת, למרות חוסר הנוחות והקושי. "כשירדנו לכאן עוד לא התחילו הקסאמים. זה התחיל בצורה לא מדווחת כשנתיים אחרי. ולאט לאט זה הפך להיות שגרה יומיומית שמשמעותה טפטופים של אזעקות ובמקרה הפחות טוב מבצעים צבאיים רשמיים שמשמעותם – פינוי".
כשהם נשאלים איך מקום מגוריהם משפיע על העבודות והפרוייקטים שלהם, הם משיבים "כשאתה חי באי ודאות, אתה לוקח את החיים בצורה אחרת. בחרנו להסתכל על החיים ברמה האירעית, לצחוק, לחייך ולא לקחת שום דבר ברצינות, למעט התקציב של הלקוחות והמשפחה".
היכולת לארוז את "הבית", המשפחה, לעצור את העבודה, לרדת אילת ולחזור, גורמים לך להבין שהחיים אירעיים. אגב, חשוב להם לציין, כי כל פינוי נעשה במימון התושבים בלבד. לדוגמא במבצע האחרון מתוך 31 יישובים בעוטף, רק 11 מהם הפינוי נעשה על חשבון המדינה.
בהתייחסם לקהל הלקוחות שאינו גר בעוטף הם מסבירים "בעבר זה היה מורכב ומתקבל בהרמות גבה. איכשהו הקורונה לצד האזעקות שנשמעו גם בתל אביב לפני כשנתיים, גרמו לקהל הלקוחות להבין שהמרחק פתיר עם היכנס הזום לחיינו, ולהיות אמפטיים ובעיקר לפרגן. זה המצב. מי שבוחר לעבוד איתנו, מקבל את המכלול. העיצוב והאדריכלות השמחים והאופטימיים, התחושה והחשיבות שאנו נותנים לחוץ, למרחב ולגינה. גם אם זוהי מרפסת בת 15 מ"ר, נתכנן את הפרוייקט כך שהחוץ יהיה דומיננטי. והחשוב ביותר ההבנה העמוקה שתפקידו של הבית הוא אך ורק לשרת את בני ביתו ולא הפוך".
ברמה התכנונית כשאנו מתכננים פרוייקטים בעוטף, יש השפעה ללוקיישן. לדוגמא יש חשיבה לגבי מיקום הממ"ד, מאחר ויש לנו 7 שניות להגיע אליו. כך שהעניין משפיע על סידור ותכנון החדרים. בבית שלנו הממ"ד ממוקם בחדר ארונות במתחם יחידת ההורים, ובסמוך כמובן חדר רחצה ושירותים ויש יציאה לפטיו וקרני השמש חודרות ומאירות אותנו. זהו מתחם מצויין, שם אנחנו משכנים את הילדים במידת הצורך. אנחנו קוראים למתחם חדר מלחמה. וממליצים לכל הלקוחות שלנו באזור. זה סוג של לוקסוס, כי בפועל אנחנו מוסיפים חדר לבית. בפועל מתחם הממ"ד יכול לשמש כחדר עבודה או חדר ילדים, העיקר שיהיה במיקום מרכזי.
ברמה של תפיסת העיצוב, אנחנו מבינים בזכות מקום המגורים שבחרנו, שהכל אירעי ובר חלוף. מצד אחד ביתי הוא מבצרי ומצד שני החיים עצמם והמציאות מוכיחה שהכל אירעי ובר חלוף. במהות שלנו לוקחים את החיים בקלות. העיצוב היא ממקום שהבית ישרת את יושביו. לדוגמא – יש מעצבים שהיו "מתים" אם הלקוחות לא בוחרים בדיוק את הספה, האריחים, או המטבח שהם בחרו עבורם. אנחנו מבינים שבסופו ל דבר אותה ספה תשרת את בני הבית ולא אותנו. טרנדים ברי חלוף, הבחירות שלנו הן ממקום אחר, המקום שצריך לשרת אותי.
לא פעם ולא פעמיים משייכים את השמחה לבני הזוג. כמו מגע של קסם, אתה לידם ואתה פשוט שמח. שריתה מסבירה " לאור כמות התהפוכות בחיים, קיים בנו הצורך לשמור על השמחה והאופטימיות, וזה ניכר בכל חלל וחלל ובכל פרוייקט, בין אם הוא בית או משרד. הרי תכלס המגורים בעוטף מספקים מציאות לא הגיונית. העיצובים שלנו הם שמחים. אנחנו לא מחפשים עיצוב FINE או דיוק על המילימטר"
בהתייחס לתכנון, מסביר רון "למעט הממד, כשאנו מתכננים בית בעוטף עזה, אנו עושים תחקיר מעמיק על מנת להבין מי הלקוח. לא רק ברמה העיצובית הבסיסית, אלא ברמת הפחד והחשש. עד כמה הבית צריך ויכול להיות פתוח, מהו מפלס החרדה ?, האם הכל צריך להיות אטום הרמטית? ועוד ועוד שאלות שקשורות לסיטואציה של החיים בעוטף. זו הסתכלות שלמה על המצב. אנו כמובן גם עושים שימוש בתקרות עבות ועמידות בקסאמים ומסבירים לאלו שרוצים עיצוב כפרי את המשמעות של תקרות חשופות מעץ ואת הצורך בתקרות בטון. אנחנו בקשב רב לצרכי הלקוח, ואם הוא רוצה כפרי, אנחנו נשלב בדרכים שונות את העיצוב הכפרי, בלי לפגוע בפאן הבטיחותי".
"תכננו מועדונים ציבוריים בעוטף הכוללים התקהלות של מאות אנשים. כמובן שלא לוקחים צ'אנס, והתכנון לוקח בחשבון את הסצנות הקיצוניות, שלצערי כבר הפכו לפחות קיצוניות לאורך השנים. לדוגמא תכננו מרכז גיל שלישי בנאות בארי, שם מן הסתם נתנו את הדעת בכך שבני המקום לא יכולים לרוץ לממ"ד ולכן נעשתה חשיבה שונה. כמו כן תכננו ועיצבנו את המרכז הקהילתי דיונה ביישוב אבשלום, ופרוייקט תרבותא ובכולם אנו משקללים את השיקולים הבטיחותיים. גילינו שיטות בנייה מיחדות, ובנינו לא מעט בתים בשיטות בנייה עם החומרים הנכונים והעמידים ביותר. בנייה אלטרנטיבית לא רלוונטית לאזורינו"
בנוסף, קיים בנו צורך עז בחיבור לטבע. אותו אנו מביאים לכל פרוייקט. יש להבין, כי המדבר הוא שממה. אין כאן נוף , צבע או הבדלי גובה. אנחנו מהנדסים את הסביבה סביב הפרויקטים שלנו, כדי ליצור קשר בין הבית לטבע. זה מה שמסביר את הצורך שלנו בצבעוניות היום אנחנו מבינים לעומק את ההשפעה של הצבע על מצב הרוח. אנחנו לא יכולים שנות את הנוף או הצבע החד גוני של המדבר, אבל כן יכולים ליצור פנטזיה משמחת.
צילומים: שי גיל, מאור-מויאל
