"בניה ירוקה – מבחינתי האישית, היא געגוע"
אדריכל איל יוסינגר הקים את משרדו ב – 2015, מתוך רצון ברור לעסוק בשיטות בניה מתקדמות ובניה ירוקה.
לאחר עשרות פרויקטים ציבוריים ופרטיים בכל רחבי הארץ, הקים את המרכז לבניה מתקדמת וירוקה BuildUP – המרכז מהווה צומת מרכזית בישראל לידע, שותפויות עסקיות וקידום ישראל לעבר תכנון ובניה איכותית ויעילה המתאימה לאתגרי המאה ה-21.
"אדריכלות היא מקצוע חברתי. הבנה טכנולוגית ואסתטית אינה מספיקה, יש להבין לעומק את נפש האדם".
מאת קרן שרה חיות
איל יוסינגר (45) אדריכל, נשוי ואב לשלושה.
הסקרנות והעיסוק במדע ואמנות תמיד היוו חלק משמעותי בחייו, מה שהוביל אותו בטבעיות ללימודי אדריכלות. את שנות הסטאז׳ שלו חילק בין עבודה אצל אדר׳ יפתח הררי ז״ל, מכותבי התקן הישראלי לבניה ירוקה ובין אדר׳ צחי הלברשטט שהיה בין השאר ממתכנני מרכז רבין בת״א ועוד.
את המשרד הוא הקים בשנת 2015, מתוך רצון ברור לעסוק בשיטות בניה מתקדמות ובניה ירוקה. לאחר עשרות פרויקטים ציבוריים ופרטיים בכל רחבי הארץ, החל לחלוק את הידע הייחודי שצבר והקים את המרכז לבניה מתקדמת וירוקה BuildUP – המרכז מהווה צומת מרכזית בישראל לידע, שותפויות עסקיות וקידום ישראל לעבר תכנון ובניה איכותית ויעילה המתאימה לאתגרי המאה ה-21.
נתחיל בשאלה הכי מתבקשת מאחר וזה חלק בלתי נפרד ממך, מהי בנייה ירוקה עבורך?
״בניה ירוקה״ זכתה לפרשנויות רבות בשנים האחרונות, אך מבחינתי האישית מדובר ראשית כל בגעגוע.
זה כמיהה לאורחות חיים שאנו הולכים ומתרחקים מהם, בהם הקשר הבלתי אמצעי אל הטבע והצורך העמוק בקהילה.
הסיפור הראשון, בספר הספרים מתאר את סילוקם של אדם וחווה מגן-העדן, דבר שהוביל למיתוס מערבי של כמיהה לחזרה אל ״גן העדן האבוד״.
אני מוצא שיותר ויותר אנשים מבינים כיום את הערך של מרחב בריא במשרדים שלהם, בבתי הספר, בבתי החולים, בבתים ובכל מקום בו הם נמצאים".
באחד הפודקאסטים אתה מדבר על מרחב "בריא" – שיתפת בדוגמא מקסימה, אשמח שתשתף אותנו בנושא ואיך אתה מביא זאת לידי ביטוי בפעילות שלך.
90% מהזמן שלנו אנו מבלים בתוך מבנים.
החל משנות השמונים של המאה הקודמת, החל שדה מחקר מדעי הקושר בין הבריאות הפיזית והנפשית של האדם לבין המרחב בו אנו נמצאים. למשל, נערך מחקר בבית חולים בו נטען כי מחלימים התאוששו מהר יותר ועם פחות תרופות כאשר שכבו בחדר הצופה לגינה, מאשר כאלה שהיו בחדר הצופה לקיר אבן. אלפי מחקרים דומים הוכיחו כי ישנם מאפיינים אדריכליים התורמים לבריאות שלנו, ובהם תנועה, אור, תזונה, מים, אקוסטיקה, אוויר, קשר לטבע ועוד.
התכנון האדריכלי במשרד שלי מתמקד במבנים בריאים. אנו מעורבים בכל פרמטר של המבנה, כולל חומרי הבניה והגמר, ומאפיינים את הבידוד הנדרש לקירות, גג וחלונות.
המבנה כולו פועל אל מול האקלים המקומי באופן המנצל את השמש, הרוח, הנוף והאור לטובת המשתמש ולצורכי חסכון באנרגיה.
רובם, ככולם של המבנים שלנו הם מבנים ללא צורך במזגן או חימום. בשילוב תאים סולריים המבנים האלה הם לא רק פאסיביים, אלא אפילו מייצרים יותר חשמל ממה שהם צורכים.
זו חשיבה פורצת דרך שאנו כחברה חייבים להכיר ולאמץ על מנת להתמודד עם משבר האנרגיה והאקלים של המאה הנוכחית."
אני מאמין במבני ציבור החוזרים לשרת את הציבור, בונים סביבם קהילה והופכים למקור לגאווה התורמת לסביבה, לעיר ולאדם.
בקמפוס לבעלי צרכים מיוחדים שתכננתי באילת, הוקצו מבנים המשרתים את כלל הקהילה, על מנת ליצור שילוב ולהעצים את התושבים, בעלי הנדל״ן ודיירי המרכז.
בחטיבת ביניים פרטית במרכז הארץ, תכננתי מרחבי למידה פתוחים לצד סגורים עם קשרים קהילתיים, זיקה ישירה לטבע, לתזונה בריאה, אור ותנועה.
בבית ספר פרטי אחר, תכננתי כיתות שלא זקוקות לאור מלאכותי, ואינן זקוקות למזגנים רוב ימות השנה. הדבר הושג באמצעות העמדה מתוחכמת של המבנה אל מול השמש והרוח, תכנון הוליסטי של הגן, המבנה ועיצוב הפנים ושימוש בשיטות בניה מתקדמות המציעות בידוד תרמי גבוה המותאם לחסכון רב בחשמל".
איך תאפיין מקומות שונים בארץ, אילו הבדלים תוכל לציין בין המרכז לבין נניח מצפה רמון, פריפריה וכו'
"בשבוע שעבר, קיבלתי טלפון מלקוחה שסיפרה לי בהתרגשות שהם לא מדליקים את המזגן בבית. זה היה יום בחודש יוני במרכז הארץ, והיא הוסיפה שהיא סובלת מאד מהחום בשנים האחרונות וממש שמחה לגלות שהבית מתוכנן לנוחות מרבית. אני מקבל רשמים דומים מדיירי מבנים רבים שלנו, במגזר הציבורי והפרטי. לא מפעילים חימום בחורף ולא מזגן בקיץ, והבית פשוט נעים ונוח. זה מתבטא בסוף בחיסכון של אלפי שקלים בשנה לחשמל, ובבית נעים ובריא הרבה יותר.
ישראל מגוונת למדי מבחינת אזורי האקלים, והתכנון מתחיל תמיד בסקר אקלים מקומי נרחב. תנאי לחות שונים בין מרכז הארץ – למרכז הנגב. למשל, מצריכים גישה תכנונית אחרת על מנת להגיע לתוצאות טובות.
אנחנו לומדים כל אתר מגובה השטח, מנתחים את מסלול השמש בתוכנות מציאות רבודה, לומדים את הרוח, הנוף, ההקשרים האקוסטיים, מפגעי נוף וקרינה במרחב ועוד. התכנון נגיש מאד לאתר הספציפי, אדריכלות מבחינתי אינה מוצר צריכה אלא תופעה ייחודית המותאמת ברגישות למקום בו היא נוצרת."
מה צריך לקרות בכדי שבנייה ירוקה תהיה הבסיס לכל תשתית בארץ? ואיך אנחנו ביחס לחו"ל?
"אנחנו מדינה שטובה במשברים ובפתרונות זמניים. בקורונה, תוך ימים הוקם מערך בדיקות ארצי יעיל בערים ובנתב״ג, אבל בשירות השוטף לאזרח כמו למשל הוצאת דרכונים, אנחנו דומים יותר לעולם השלישי.
הצורך בבניה ירוקה יעלה בישראל עם אירועי אקלים חריגים שנדע בשנים הקרובות. טמפרטורות של 55 מעלות צלזיוס, הצפות ממי ים, רעידות אדמה חזקות ואירועי גשם קיצוניים.
הבעיה היא שבבניה אין מהיום למחר, הרגולציה ומצב הקרקעות בארץ מחייבים היערכות מוקדמת של שנים.
במרכז לבניה מתקדמת BuildUP אנו מנסים להציע כלים להתמודדות עם העתיד הזה, ובמשרד שלי אני מנסה לתכנן מקרי מבחן שיציגו אפשרויות חדשות למבנים טובים יותר לכולנו."
יש איזשהו חלום שתרצה להגשים ועדיין לא הגשמת?
אני פחות עוסק בחלומות רחוקים, אלא מקדיש את היום-יום לעשייה אינטנסיבית שמטרתה ליצור ולחולל השראה. אני מתנדב של משרד העלייה והקליטה כמנטור לעולים חדשים, וכן מלווה מיזמתי בהתנדבות בעלי עסקים חדשים להצלחה. אם יש לי חלום, זה להצליח להגדיל את החלקים האלה בשגרה שלי.
טיפים שתוכל לשתף אדריכלים צעירים בדרכם?
אדריכלות היא מקצוע חברתי. הבנה טכנולוגית ואסתטית אינה מספיקה, אלא יש להבין לעומק את נפש האדם.
אני מציע לאדריכלים צעירים לכבד את המקצוע, ולקחת אחריות על המרחב הבנוי. המקצוע שלנו מותיר את רשמיו בחומר למשך עשרות שנים, ואם בחומר לא ניתנה רוח, התוצאה היא מפגע סביבתי.
המשיכו ללמוד על בניה אקלימית מעבר לתואר, כי בישראל בקושי נוגעים בנושא באוניברסיטה.
ליצירת קשר כנסו:
