מתחילים מחדש

בקומפלקס מגורים ישן בהרצליה, בפנטהאוז אותו קנו לפני 30 שנים מהקבלן, חיו בני הזוג היא מורה, והוא בתחום המעליות ושלוש בנותיהן. השנים חלפו, החמות הנפלאים עברו לגור מעל, הבנות פרחו מן הקן אך נשארו קרוב, והזוג שהפך לסבא-סבתא צעירים החליט להישאר באותה דירה אך לשפץ אותה מא-ת.

ממעצבת הפנים קרן גנס, ביקש הזוג לתפור אות הדירה בדיוק בהתאם למידותם היום, כך שתשרת אותם נאמנה בפרק החדש. מורכבות לצד פשוטות. גנס יצרה בית לא עמוס ולצד פרטים ושילובים יצרה הרמוניה משובחת.  

רכיב התכנון היה משמעותי, אך לא פחות ממנו היה רכיב הקונספט העיצובי. גנס התבקשה לנסוך בבית תחושת פתיחות וחמימות, לצד מהוקצעות ועדכניות להיום ולמחר, ליצור חוט מקשר מהרגע שנכנסים לבית ועד לפרט האחרון. החלטה מרכזית היתה לבחור בחומרים ובפריטים שפגשו בני הזוג ותמיד חלמו עליהם, עם שילובי צבעים וחומרים חמים ולא שגרתיים. 

לב הבית, הוא גם לב השינוי, החל במטבח. חיי בני הזוג מתאפיינים בארוחות משפחתיות תכופות, בישול בצוותא ומשפחה מורחבת שהולכת וגדלה ומבלה בבית יחד רבות, כאשר החמות והבנות גרים סביבם.

המטבח המקורי מעץ בוק, מוקף ארונות גבוהים בצורת ח', עם קיר תוחם בין הסלון למטבח ומרפסת סגורה ששמשה כחדר עבודה, נפתחו. כך גם נפתח כל הבית. במקומם תוכנן מטבח רחב ידיים המכיל אחסון רב ומקרר גדול ברוחב 1.4 מ'. חזית ארונות גבוהים באלון טבעי הממשיך ומסתובב, בדופן הצדית הנסתרת תוכנן משטח פתוח בחלקו לפינת קפה ומכשירי חשמל כבדים זמינים לעבודה. בצדה האחורי של חזית זו נגלה מזווה נסתר המכיל ארונות גדולים מרצפה לתקרה. לארונות המטבח הנמוכים נבחר גוון תכלת-מעושן ומעטר אותם שני לייסטים עדינים.

גולת הכותרת של המטבח היא אי רחב ידיים עשוי עבודת ברזל ובתוכו אריחי פסיספס מרוקאיים עבודת יד – זליז' בו שולבו כיריים רחבים. האי מכיל מצדו האחד ארונות עמוקים במיוחד, ומצדו השני ישיבה מרווחת. 

כל פתחי האלומיניום הוחלפו באלומיניום מינימליסטי בגוון חמרה-חלודה הנותן קווים עדינים לבית וגלישה הרמונית למרפסת רחבת הידיים.

בחלל המרכזי שולבו בהרמוניה שלושה גווני קירות – הגוון הכללי של הבית אליו חברו גוון דבש-חרדל ליצירת קוביית פינת האוכל הנכנסת למטבח וממשיכה לחדרים ובסלון גווןtaupe   – המתחיל מהסלון לעבר המטבח. השילוב יצר המשכיות מהחוץ למטבח ולעומק הבית.

בריצוף השתמשה גנס באריחים מלבניים להדגשת אורכיות החלל והיא המשיכה עם אותו ריצוף בחוץ אך במידות חופשיות קטנות יותר ליצירת תחושת ר. כך נוצרה המשכיות לצד תחושה מובחנת בין פנים לחוץ.

את שולחן המרפסת מעטרים כסאות ברזל אווריריים בגוון ירוק, מטבח חוץ עם בר ישיבה ומקלחון חוץ, שהיה חלומו של בעל הבית שעוסק בשעות הפנאי בספורט אתגרי.

בכניסה לבית נבחרה שידה מעץ אגוז עבודת יד ומעליו מראה אמורפית ללא מסגרת, דלת הכניסה חלקה בגוון בורדו  ;פינת האוכל בגווני אלון – מעוטרת בכיסאות ראטן סביבה ומעברו השני של אי המטבח.

את קיר הסלון שהיה מחולק לנישות קטנות והייתה בו גם דלת כניסה לאחד החדרים, הפכה גנס לקיר רציף עליו הותקנה ספרייה ארוכה ואוורירית. את הכניסה לחדר שהיתה במקורה מהסלון סגרה גנס, ויצרה כניסה אינטימית נפרדת לחדר עבודה לבעלת הבית, כאשר החדר פתוח ופונה כולו למרפסת.

בסלון משולבים פרטי ריהוט שונים היוצרים מראה אקלקטי – ספה בגווני בורדו עדין, לצד שולחנות אתניים עם ריקועים עבודת יד, שטיח המגשר בין גווני הקירות והריצוף וספסל אוורירי, גם הוא עבודת יד, שאינו חוסם את הירוק הניבט מהמרפסת ונותן מענה למקומות ישיבה נוספים.

חדר המאסטר וחדר הארונות הקטן נפתחו לחלל רחב ידיים, המיטה שינתה מקומה ותוכננה גישה מרווחת לארונות גדולים ושידה ארוכה מעוטרת ידיות ברזל עבודת יד ממרוקו. בני הזוג רצו ליצור חלל מובחן ואינטימי, לפיכך החדר נצבע כולו בגוון כחול עמוק וחופה בפרקט עץ אלון טבעי, ובהמשכה חדר רחצה עם רצפה מעוטרת באריחי זליז' שחור/לבן.

שני חדרי שינה נוספים משמשים כחדר עבודה – חדר אורחים לבנות ולנכד הבאים תדיר, לצד חדר רחצה לאורחים, בו רצפתו עוטרה באריחים מאוירים פרחים עדינים וארון בנישה לאחסון רב. מאחר שהחדר צפוני עם חלון קטן ואור טבעי לא רב, החדר נצבע בגוון חרדל בהיר לצד ארונות בגוון תכלת-אפור בהיר.

חדר השינה של אחת הבנות הוסב לחדר עבודה. היה בו אתגר תכנוני שכן מדובר בחלל מאורך וצר במיוחד. גנס ניצלה את החלל והעמידה את שולחן העבודה במרכז החדר לכל אורכו וכך נוצר שולחן רחב ידיים באורך 3 מ'. ישיבה מול הנוף ואפשרות לקבל תלמידים. לצידם תוכננה ספרייה מרצפה לתקרה לאחסון רב, הספרייה נצבעה בירוק כהה ומעוטרת בידיות עבודת יד ממרוקו בצורות עלים. כל אלו ממשיכים את הדיאלוג בין פנים לחוץ.