אביה מגן

יום האישה הבינלאומי מציין השנה במיוחד בסימן "נשים בונות" ומתייחס בין היתר לתקופת הקורונה -ובפעילות בצל הקורונה, האתגרים וההשלכות – צייני את האתגרים שעברת/עוברת והאם נאלצת ליצור "יש מהאין"?

ענף התיירות ידע לא מעט משברים במשך השנים. כל פעם כשהגיע משבר, נדמה היה שהוא הגדול ביותר ואז הגיעה הקורונה. אני עובדת בחברה מיום הקמתה, למעלה מ 20 שנה, ואם חשבתי שידעתי הכל על ניהול בתקופת משבר – שום דבר לא הכין אותנו למשבר הזה. הכל קרה מהר והשתנה מרגע לרגע ומהירות התגובה הייתה קריטית. צריך להבין שמדובר על 8,000 עובדים ב-50 מלונות והאחריות בהתאם.
למרות חוסר הוודאות ששרר בארץ בכלל ובענף התיירות בפרט, די מהר התעשתנו והבנו שאין לנו את הפריבילגיה לשבת על הגדר, חייבים להניע לפעולה. מאחר ואני מאמינה גדולה בתכנון מקדים, מייד ישבנו והכנו תוכנית היערכות עם מספר תרחישים אפשריים. בדיעבד אני יכולה לומר שסגירת מלונות זהו בהחלט לא תרחיש שהאמנו בו, אבל הוא לחלוטין היה אחד מתוך ארבעת התרחישים בתוכנית שבנינו- התרחיש הפסימי ביותר- שלצערי בסופו של דבר התממש.

בזמן שסגרנו את כל המלונות של הרשת, כבר ישבנו על תוכנית חזרה לשגרה. המחשבה הייתה שאם הרשת תהיה מוכנה לכל תרחיש, היא תרוויח זמן יקר. אלו החלטות מעכשיו לעכשיו. לקיחת סיכונים. הכל היה לא נורמלי ובתקופה לא נורמלית מקבלים החלטות באופן אחר. 

בעיה נוספת עימה נאלצנו להתמודד במשבר, היו ההוצאות הרבות. צריך לזכור שלסגור מלון זה לא לקשור אופניים לעץ. זה כרוך בעלויות גבוהות. שכירויות, אנרגיה, אחזקה, חשמל, מים, אבטחה ועוד. אומנם היו מענקים, אבל לא משהו שעומד בקורלציה להוצאות הרבות, כאשר מדובר על אפס הכנסות. גם פה, רשת פתאל פעלה באחריות לאורך כל הדרך והתאימה את פעילותה למציאות שפקדה אותנו. עוד מוקדם לסיכומים, אבל בהחלט ניתן לומר שאנו יוצאים מהמשבר מאוחדים יותר וחזקים יותר.

אגב, אחת מנקודות האור במשבר הייתה הנאמנות שהעובדים הפגינו דבר אשר חימם את ליבנו. 

אני עובדת בחברה מיום הקמתה, למעלה מ 20 שנה, ואם חשבתי שידעתי הכל על ניהול בתקופת משבר – שום דבר לא הכין אותנו למשבר הזה. הכל קרה מהר והשתנה מרגע לרגע ומהירות התגובה הייתה קריטית. צריך להבין שמדובר על 8,000 עובדים ב-50 מלונות והאחריות בהתאם.
למרות חוסר הוודאות ששרר בארץ בכלל ובענף התיירות בפרט, די מהר התעשתנו והבנו שאין לנו את הפריבילגיה לשבת על הגדר, חייבים להניע לפעולה.

"האני מאמין" של אביה מגן 

"להיות מנהל מעורב אך לא מתערב, לבחור את האנשים הנכונים ולתת להם קרדיט לעשות את מה שהם יודעים. אני מאמינה גדולה בעבודת צוות. כל אחד מבריק בתחומו וביחד זה כוח".

אישה מעוררת השראה בעינייך 

לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלה:

לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלה אשר נרצחה בידי בעלה, ובעל כורחה הפכה להיות שליחה. הקימה את עמותת 'פורום מיכל סלה' אשר מקדמת חשיבה אחרת בהתמודדות עם אלימות כלפי נשים בישראל ומקדישה את חייה למלחמה בטרור של נשים מוכות, כשהמטרה היא למנוע את הרצח הבא. לילי יכולה הייתה בקלות להישאב אל היגון והצער ובחרה לעשות מעשה ולייצר שיח חדש. לא עוד בעיות וקורבנות, אלא פתרונות, עוצמה וסולידריות כשהיעד: אפס נרצחות. יעד שאמור להיות ברור מאליו, לא יעד.

אם הייתה לך היכולת לחולל שינוי ברמה הארצית לכל נושא קידום מעמד האישה – איזה שינוי היית מובילה? 

הייתי רוצה שנגיע ליום בו 'קידום מעמד האישה', בכלל לא יעלה לדיון, מהטעם הפשוט שהזכות הבסיסית לשוויון מגדרי יהיה בבחינת המובן מאליו. שהחברה בישראל תהיה שוויונית, הוגנת וצודקת. שנשים יתקדמו בזכות היכולות והכישורים שלהן, ללא הבדל דת, גזע ומין. שייצוג הנשים יהיה הולם בכל ענף בעולם ותהיה אפס הדרת נשים ואפס אפליה על רקע מגדרי. 

אני מאמינה שהשינוי מתחיל בכל אחת ואחת מאיתנו וגאה לעבוד בחברה כמו רשת מלונות פתאל שמקיימת את האג'נדה, הלכה למעשה ומעסיקה מעל 50% נשים, במגוון תפקידים בכירים.

אם נראיין אותך בעוד כעשור, איפה תרצי להיות? 

לא משנה באיזה תחום אהיה בעוד עשור, אני מקווה שאהיה בעשייה מתמדת. שאמשיך לפתח יוזמות חדשות, לקדם רעיונות וליצור.

טיפ הכי חזק שתוכלי לשתף להצלחה? 

"מאחורי כל סיפור הצלחה, קיים חזון גדול שהתחיל בצעד קטן"

בררי מה החזון שלך, תכנני את הדרך ואז צאי להגשים. צעד אחר צעד. והכי חשוב, הישארי נאמנה לעצמך ולעקרונותיך. 

נשיא ארה"ב תיאודור רוזוולט אמר, "שמור את מבטך פונה אל הכוכבים ואת רגליך על הקרקע", משפט שמלווה אותי מאז, וכנראה כבר לתמיד.