ענת ברק – גילת

קרדיטים:
צילום שער – מוטי בוגנים
צילום שער קבוצתי – יוסף טטרו
סטיילינג – סופי רוזנבאום
עריכה לשונית – נטלי שרון
איפור ושיער – יאיר דניאל
פוטושופ – ירון כהן
עיצוב גרפי – חימי כץ
ריאיון – קרן שרה חיות

ענת ברק – גילת  נשואה לעמיר מכנה אותו "הגב שלי", ואם ל-3 בנים: רואי (24) חייל משוחרר, אלעד (21) בשירות סדיר בחיל השריון וטל (17) תלמיד תיכון. המשפחה היא מקור האנרגיה שלה, כדבריה, והעוגן האיתן שלה. את זמנה הפנוי היא מקדישה לעבודת קרמיקה על אובניים, טיולים בארץ ועבודות יצירה שונות. אוהבת מאד אמנות ועיצוב ומאמינה כי הם מכניסים צבע לחיינו.

מזה 20 שנה את ממלאת מגוון תפקידים במגזר הציבורי. מדוע בחרת להתמקד במגזר הציבורי? מהם האתגרים שהתמודדת עמם בעבר ומהם האתגרים עמם את מתמודדת כיום?

למעשה, התחלתי את דרכי במגזר הפרטי. לאחר מספר שנים עברתי למגזר הציבורי כיוון שסברתי שהוא מספק הזדמנות לפעול ולהשפיע ברמה הלאומית. ואכן, בכל תפקיד שמילאתי הרגשתי את המשמעות והסיפוק שיש בעשייה הציבורית. אני עובדת כבר 20 שנה במגזר הציבורי ומרגישה כ"civil servant" במלוא מובן המילה.

במשך כעשור עבדתי במגוון תפקידים במינהל מקרקעי ישראל, כשהאחרון שבהם היה סגנית מנהל מחוז תל אביב. האתגרים הגדולים שם היו בניסיון לייעל את העבודה, את תהליכי קבלת ההחלטות ואת לוחות הזמנים למענה. ראיתי חשיבות רבה במתן מענה מהיר, ענייני ומכבד ובהפעלת שיקול דעת הלוקח בחשבון את הצרכים של האזרח, מחד, ואת צרכי המדינה מאידך.

לאחר עשר שנים במינהל מקרקעי ישראל, הגעתי לחברת נמלי ישראל. זה היה בעיתוי קריטי, החברה עמדה אז בשלב שבו הרפורמה במשק הנמלי כבר יצאה לדרך והתוכניות להקמתם של נמלי ים חדשים היו מוכנות במגירה. המתינו לשעת כושר ולהחלטה של השרים (שרי האוצר והתחבורה) האם והיכן להקים את הנמל הבא – באשדוד או בחיפה. אנחנו אגב, היינו מוכנים עם תכנית לשניהם, ערוכים לכל החלטה. לבסוף, התקבלה החלטה לבנות לא נמל אחד כי אם שני נמלים חדשים – גם בחיפה וגם באשדוד, וניתן האור הירוק לצאת לדרך. זה מגה פרויקט, כפול שניים, אירוע שקורה פעם בדור במקרה הטוב. מאותו הרגע, נכנסה החברה לקדחת של פעילות וזו הייתה זכות גדולה וגם אתגר גדול לשרת ולהיות חלק מהעשייה המדהימה הזאת. כיהנתי אז כראש אגף מקרקעין ונדרשנו לתת פתרונות יצירתיים ולסלק חסמים שונים שעמדו בדרכנו, על מנת לאפשר את הקמת המפעל הגדול הזה. יצאנו לדרך בשנת 2015 וכיום, כמעט 6 שנים אחרי, אנו עומדים בפני סיום הקמתם ותחילת פעילותם של שני נמלים חדשים – נמל המפרץ בחיפה ונמל הדרום באשדוד. מדובר על שני נמלי ים מודרניים שיופעלו ע"י חברות פרטיות, שיכניסו תחרות אמיתית למשק הנמלי וישפיעו על החיים של כולנו. כידוע, ישראל תלויה לחלוטין בנמלי הים שלה ולמעשה כ 99% מסחר החוץ של המדינה נעשה דרך נמלי הים.   

צריך לזכור, שנמל, יעיל ככל שיהיה, לא יכול לתפקד ללא שטחי עורף נמל סמוכים, אליהם יכולים להעביר  את החומרים והסחורות שהובאו לנמל וע"י כך לשחרר את הרציפים לפריקתן או העמסתן של האוניות הבאות.

בתפקידי הנוכחי, כסמנכ"לית נכסים, אני אחראית למעשה על אותה חוליה של עורף הנמל. המשמעות היא לדאוג לכך שיהיו לנו מספיק שטחים מתאימים מבחינת קירבתם לנמל, גודלם והייעוד שלהם ושיהיו מפותחים וזמינים לבנייה, כך שנוכל להעמיד אותם לטובת שימושי לוגיסטיקה, אחסנה, תפזורות ועוד. עורף נמל גדול ויעיל הוא חוליה מרכזית וחיונית מאוד של השרשרת הלוגיסטית, שרשרת שמתחילה ברציף התפעולי בנמל ונגמרת בבית הלקוח. בדרך, המוצר עובר כמה וכמה תחנות ובמרכזים הלוגיסטיים מטפלים בו מרגע הקליטה ועד לרגע ההפצה ללקוח. 

מספיק להתבונן על הגידול בהיקף הסחר האלקטרוני בשנה האחרונה כדי להבין מדוע הפעילות הלוגיסטית במדינה קפצה בכמה רמות. להערכתי, ההיקף רק ילך ויגדל. יש לנו היום פארקים לוגיסטיים באשדוד ובחיפה בסמיכות מיידית לנמלים ואנו מתמקדים בפיתוח והכשרה של מתחמים חדשים כדי לענות על הביקוש של השוק.

נבחרת לאחת הנשים המובילות ל"יום האישה הבינלאומי" ולא בכדי. מה האני מאמין שלך? 

מניסיוני, חשוב להיות בתנועה מתמדת. ללמוד, להתפתח ולנוע קדימה כל הזמן. לצאת מאזור הנוחות ולהתנסות בדברים חדשים, גם אם לפעמים תטעי בבחירות שלך ותשלמי מחיר – זה עדיין חשוב. מהכל לומדים. אני אדם סקרן שאוהב ללמוד ולהתנסות וזה למעשה מה שפתח בפני הזדמנויות חדשות ועיצב את הדרך שלי. משם גדלתי. 

חשוב לי מאד לסמן את הדרך לנשים צעירות בתחילת הקריירה שלהן, שתדענה שניתן לשלב אימהות וקריירה ולמלא תפקידים משמעותיים. לא לנסות להיות "וונדר וומן" אלא להבין שזה בסדר אם בחלק מ"המשימות" את עושה "אאוט-סורסינג". צריך לדעת להיעזר בכל מי שניתן ולנטרל רגשות אשם. חשוב לי שנשים תצענה את עצמן לתפקידים בכירים ושלא תירתענה מתחומים שנחשבים "גבריים" באופן מסורתי. זה כבר פשוט לא רלוונטי היום.

הישג שאת מאוד גאה בו?

קודם כל, להיות שותפה לפרויקט ההנדסי המדהים של הקמת נמלי ים חדשים זו זכות גדולה להיות חלק היסטורי. נמלי הים הם מחולל כלכלה משמעותי במדינה וכולנו תלויים בהם. מעבר לכך, אני גאה בכך שהפארקים הלוגיסטיים שלנו מתמלאים בחברות מהשורה הראשונה במשק. הם מניעים את הכלכלה קדימה ודואגים לכך שהמוצר שהזמנת מ- ebay או מ asos יטופל ביעילות ויגיע אליך הביתה במהירות המרבית. להיות חלק מהדבר הזה נותן סיפוק עצום.  

מדור לדור עדיין נלחמים על שיווין מגדרי וקידום מעמד האישה, עולם הנדל"ן ברובו  מנוהל ע"י גברים, את חושבת שיש צורך בשינוי? הרגשת אי פעם אפליה בתפקידך עקב היותך אישה?

אני חושבת שזה עצוב שבשנת 2021 עדיין נלחמים על שוויון מגדרי. הגיע הזמן שזה יהיה כבר "נון אישיו". אצלנו בחברה, נשים מהוות מחצית מההנהלה הבכירה (בדרג סמנכ"ליות), ומי שמנהלת את אותו מגה פרויקט של הקמת הנמלים החדשים היא סמנכ"לית, מהנדסת בהכשרתה, יחד עם מהנדסת ימית נוספת בתפקיד בכיר. החברה שלנו היא בהחלט סמן ימני בכל הקשור לשילובן של נשים בתפקידים בכירים והלוואי שעוד חברות ממשלתיות ילכו בעקבותינו.

אני לשמחתי, לא הרגשתי אפליה בתפקיד כלשהו בשל היותי אישה. גם החינוך שקיבלתי בבית, והמודל שספגתי מאמי, הוא שנשים הן חזקות ומובילות. אגב, כשנבחרתי לתפקיד הנוכחי ודירקטוריון החברה דן בהמלצה לבחור בי, אמר לי מי שהיה אז יו"ר הדירקטוריון, רם בלינקוב, כי הם אישרו את בחירתי בזכות מי שאני ולא בשל היותי אישה, וזה היה משפט נפלא בעיניי. אנחנו לא רוצות להרגיש ש"עושים לנו טובה" כי אנחנו נשים, או כי צריך למלא את המשבצת הנשית, אלא לדעת שבוחרים בנו למלא תפקידים כי אנחנו מתאימות וראויות.  

יחד עם זאת, אני מודעת לכך שעוד ארוכה הדרך ושאנחנו בחברת נמלי ישראל כנראה מובילים בגישה הזו וביישום שלה הלכה למעשה. צריך לשנס מותניים כדי שזו תהיה הנורמה. יש מספיק נשים ראויות והן אינן צריכות "הקלות" או "התאמות". הן פשוט צריכות לקבל את ההזדמנות. תראי גם את מאבקן של הנערות שרוצות להתגייס ליחידות לוחמות, הן לא מבקשות הנחות, רק שיתנו להן את ההזדמנות לנסות ויבחנו אותן באופן ענייני. זו הדרך לשנות את השיח ולהשפיע. מבפנים. במעשים.  

השנה במיוחד, מגזין הבלוק בסימן "לא לאלימות נגד נשים".  מה המסר שלך? איך לדעתך אפשר לשנות את המצב?  

הדבר החשוב ביותר בעיניי הוא עצמאות כלכלית. כשנשים לא תהיינה תלויות כלכלית בבן הזוג שלהן ותעמודנה בזכות עצמן מבחינה כלכלית, הן תוכלנה לקום וללכת כשהמצב מדרדר. לכן מעבר לפתרונות אחרים בתחומי אכיפת החוק וההגנה על נשים שחוות אלימות,  כדי לשנות את המצב מהיסוד צריך להקנות לנשים חינוך פיננסי מגיל צעיר. הידע הוא כוח והוא יאפשר להן לבנות את חייהן כך שלא תהיינה תלויות באיש ותוכלנה לקבל החלטות עצמאיות על חייהן.  

תקופת הקורונה הייתה ועדיין מאתגרת. איך התקופה השפיעה עליך? מול איזה אתגרים התמודדת?

זו חתיכת תקופה שלא נשכח. התקופה הזו טלטלה את חיינו בכל המובנים. המציאות השתנתה לנו מול העיניים, מרגע לרגע, בלי שום תקופת הסתגלות. 

כמנהלת, הייתי צריכה להתמודד עם כמה אתגרים: האחד – להתאים את צורת העבודה באופן שיאפשר להמשיך ולבצע את המשימות השוטפות; השני – מול העובדים. על כל אחד מהעובדים הקורונה השפיעה באופן אחר. האתגר הכי גדול בתקופה הזו היה "להחזיק" את העובדים, להיות להם למשענת ולספק להם את כל התמיכה הנדרשת; והשלישי – מול הלקוחות שלנו שחלקם נפגעו וצריך היה למצוא את הדרך להקל עליהם.   

זה שיעור בניהול משברים. מדובר באירוע שנמשך תקופה לא קצרה. כמנהלת, את תחת לחצים מכל הכיוונים וצריכה לנהל אותו בצורה מיטבית, בהתחשב בכל המגבלות והשינויים התכופים. זה שיעור שאת לומדת ממנו הרבה, גם על עצמך. האם קיימת בך גמישות מחשבתית? האם את מסתגלת מהר לשינויים ויודעת להתאים את המענה לצורך המשתנה? האם את רגישה לאנשים סביבך ולמצוקותיהם? ועוד ועוד. 

למדתי, לשמחתי, שאני מתפקדת היטב במצבי לחץ. אפילו טוב יותר מאשר בשגרה.

גם במישור המשפחתי זו הזדמנות מצוינת ללמוד איך הבית מתפקד במצבי לחץ, זו הזדמנות להעביר מסרים לילדים שלנו ולהכין אותם לעתיד. כשהם מתבוננים בנו ומבינים למשל שנדרשת גמישות והתאמה מחדש של השגרה, אז לאירוע הבא הם יגיעו מחוזקים ומנוסים יותר ויוכלו לו.

מה תמיד יהיה בתיק שלך? הטלפון שלי שמכיל את כל עולמי, כנראה….

לעולם לא תוותרי על? מסאז' לנפש. זה יכול להיות יצירת כלים על אובניים (זו המדיטציה שלי) או ביקור בתערוכה (אמנות זה החיים!). אני קוראת לזה "בועות האויר" שלי והן ממלאות אותי באנרגיה חדשה כל פעם שהבטרייה מתרוקנת…

מה עושה אותך מאושרת? המשפחה שלי, מחכה בקוצר רוח למפגשים משפחתיים רחבים יותר שנגדעו בגלל הקורונה. הם מקור הכוח שלי.

אישה שהיא מודל עבורך? כל אחת מאיתנו מתמודדת עם אתגרים רבים במהלך החיים. כל אישה שמתמרנת בין הבית לעבודה, למשפחה ולזוגיות – היא מודל בעיני, בטח בתקופת הקורונה. אם עיסוקה הוא במחקר או בתחום הרפואה, ויש לא מעט נשים ישראליות שהן מומחיות בינלאומית בתחומים אלו, אז היא בכלל מלכה בעיניי.