בילי רובין ויצמן
מנכ"לית ובעלים חברת בנייה B.R
"אום – חליל"… כך הפועלים קוראים לה, כשרואים אותה נכנסת לאתר הבנייה.
למקרה שלא הבנתם.. הפירוש – אמא של חברון, או אמא של חן… (הבת של בילי).
בילי רובין ויצמן, קבלנית בניין היחידה בארץ… בעלים של חברת בנייה B.R וגם יזמית נדל"ן.
הצטרפתי אליה ליום עבודה, דבר ראשון שהיא אמרה לי "קרן תשני מוקדם כי היום אצלי מתחיל לפני שהשמש מתעוררת…" לא צחקה.
נפגשנו ב 6:00 בבוקר, בילי ממוקדת מאוד, כבר אחרי ריצת בוקר… מסתכלת על הלו"ז ולאיזה אתרי בנייה היא מגיעה.
מקבלת טלפון ראשון בשבע בבוקר – מי הגיע, מה קורה ואיך מתקדמים.
לאחר מכן, ישיבת צוות הכי מתוקתקת שראיתם… אין דבר שהיא לא שמה לב אילו, מ-המאקרו למיקרו, במהלך כל היום היא תמיד חוזרת עם המסר להצלחה "הכל מתחיל בסדר, מיקוד וירידה לרזולוציות, שליטה ועקשנות".
כל הזמן חשבתי לעצמי, איך זה שיש רק קבלנית בניין אחת, בכל הארץ? שאלתי אותה.
"צריך ביצים" אבל של אישה.
בילי רובין ויצמן, אישה עם קריירה ענפה, ניסיון עשיר בענף הנדל"ן, פרויקטים בארץ ובחו"ל ממרוקו ועד קפריסין הטורקית. הרימה הכל בעשר אצבעות, אישה מאמינה, אמא מלאת גאווה, מלאת קשרים, ים של נתינה וחלום אחד. להוביל לשינוי משמעותי בענף הנדל"ן.
"אני לא פוחדת לחלום, אני מתעוררת כל יום כדי להגשים והפוליטיקה היא החלום הבא".
מאת קרן -שרה חיות
קרדיטים:
צילום שער – מוטי בוגנים
צילום שער קבוצתי – יוסף טטרו
סטיילינג – סופי רוזנבאום
עריכה לשונית – נטלי שרון
איפור ושיער – יאיר דניאל
פוטושופ – ירון כהן
עיצוב גרפי – חימי כץ
ריאיון -קרן שרה חיות
אי אפשר שלא לשאול… איך זה שאת הקבלנית היחידה בארץ?
כשהייתי קטנה, אני זוכרת שהייתי משחקת עם אבא שלי… הייתי אוהבת לבנות בניינים מלגו.
כל פעם שהבניין היה מתפרק, הייתי מנסה להבין למה… אפשר להגיד שהחלום התחיל משם.
זה תחום לא פשוט, מלא אדרנלין ומלא סיכונים. לא כל אישה מוכנה לזה, לצערי.
זה ענף שברובו מנוהל ע"י גברים, אבל מה ההבדל? אין שום הבדל! יש לנו הכל, הלוואי ויותר נשים היו נכנסות לענף הזה, למקצוע הזה.
אני חושבת שבדור הנוכחי יש ניצוצות של תקווה, אני רואה הרבה נשים צעירות שרוצות ומעוניינות לקחת חלק בתפקידים לכאורה של גברים, אני מאמינה שאם נסלול דרך, נלמד, נראה לדור הצעיר ונציע להם את הענף שכולו מלא בתפקידים מעניינים – נוכל להגיע לתוצאות מדהימות בעתיד.
מהם האתגרים שאת מתמודדת במקצוע שלך?
קודם כל, עצם העבודה שאת יוצרת יש מאין… זה עולם ומלואו.
תדמייני מגרש ענק וריק… ולאחר כמה שנים – מגדלים, זה מטורף! זה האתגר הכי גדול שיש והוא מביא עמו כל כך הרבה פידבקים שזה שווה את הכל.
כשמשפחה, אמא, סבתא, זוג צעיר, מגיעים אליך ואומרים לך – שהגשמת להם חלום, זה הכל בשבילי. זו ה-מהות בכל העבודה שלי.
לצד הדברים המדהימים הללו, לצערי יש גם את כל הנושא הבירוקרטי שהוא מאוד מורכב במיוחד בארץ, כאחת שעובדת ובונה בחו"ל אני נדהמת איך הדברים קורים שם מהר! היתר בנייה נע בין 3-5 לחודשים, זה נשמע לא הגיוני! פה בארץ כדי לקבל היתר בנייה לוקח אותו הדבר… רק במספר שנים ולא חודשים.
לצערי זה לא נגמר בזמן, אלא גם בהשלכות הכלכליות של תחשיב בכל פרויקט.
בתחום הזה לצערי, אנו לוקים בחסר מאוד גדול.
בואי נדבר על פוליטיקה, למה בעצם?
אני הגעתי לגיל שאפשר להתחיל (צוחקת)… אחרי הרבה זמן בענף הנדל"ן אני רוצה להגיע למצב שאני גם משנה משהו בענף ולא רק במרחב העסקי שלי.
ענף הנדל"ן צריך שינוי מהותי, יש כל כך הרבה תחומים שמחייבים פתרונות ושינויים.
אני מאמינה שהשינוי יכול להיות מבפנים, ברגע שאכנס לפוליטיקה, אני את המלחמות שלי אדע לעשות.
ראשית, אני חושבת שיש להתחיל לרקום חלומות עבור חיילים משוחררים ןלתת להם מסלול אצלנו בענף, מה שלא קורה היום, למה שלא נכשיר קבלנים? קבלניות?
נושא הבירוקרטיה – כל מילה מיותרת… זה אחד הדברים הראשונים שהייתי יוזמת, קיצור היתרים, ריכוז סמכויות ליצירת רגולציה בידי משרד ממשלתי אחד ולא בצורה מפוזרת…
מחירי הדיור, זה אחד הדברים שהפכו לפנטזיה… וזה החלום שלי להגשים זאת לכולם לידי מציאות, שניתן יהיה לקנות בית בישראל!
הרשימה עוד ארוכה… אבל זה בהחלט בוער בי.
אני מרגישה שזה מאוד בוער בי ואני למודת ניסיון, צריך גם לדעת איך להיכנס לפוליטיקה… ולא להיכנס רק כי הציעו לך. אני סוללת את דרכי ומאמינה בע"ה שזמני הנכון יגיע.
בחרת לאחת הנשים המובילות ל"יום האישה הבינלאומי" ולא בכדי…מה האני מאמין שלך?
ראשית כל, האני מאמין שלי – זה להאמין בעצמי.
יושרה תמיד מלווה אותי, עקשנות להגשים את החלומות שלי ותשוקה כדי שהכל נעשה עם אדרנלין גבוה.
אני חושבת שמי שרוצה, מצליחה. פשוט לא לפחד מכלום ומאף אחד!
הישג שאת מאוד גאה בו ?
אני חושבת שההישג הכי מרגש של חיי, זו הבת המדהימה שלי, חן.
משפחה מבחינתי זה ערך עליון ובסופו של יום זה הדבר הכי חשוב… מעבר לכך אני אף פעם לא אפסיק להתרגש מהלקוחות שלי, שהם כמו משפחה שלי, התודות, הזכות להגשים עבורם, שווה הכל.
מדור לדור עדיין נלחמים על שיווין מגדרי וקידום מעמד האישה, עולם הנדל"ן ברובו מנוהל ע"י גברים, את חושבת שיש צורך בשינוי? הרגשת אי פעם בתפקידך אפליה עקב היותך אישה?
בעבר כשהייתי מגיעה לפגישה, היו מניחים שהשם "בילי" הוא שם של גבר…
ואז… כשהייתי מגיעה, היו מניחים אוטומטית שאני המזכירה… אני בחיים לא נתתי לזה להפריע לי בשום צורה.
ברגע שהבינו עם מי יש להם עסק, לא נותרה אלא המבוכה, לבדה.
יש לנו הרבה דפוסים מסוימים שאנו רגילים כי זה לא רגיל… אבל מדור לדור הרבה דברים משתנים וצריך גם להסתכל על חצי הכוס המלאה, הרבה דברים השתנו, האישה של פעם, היא לא האישה של היום, אנחנו מוכיחות זאת כל יום.
השנה במיוחד, מגזין הבלוק בסימן "לא לאלימות בנשים", מה המסר שלך? איך לדעתך אפשר למגר את האלימות כלפי נשים?
יש להחמיר באופן קיצוני את הענישה, אסור לנו להקל ראש בעניין! החוק והמשפט חייב להיות לצידן של כל אתן נשים שחיות בפחד. מעבר לכך, ש להטמיע את הנושא במערכת החינוך כבר מגיל צעיר, הכל מתחיל משם.
תקופת הקורונה הייתה ועדיין מאתגרת… איך התקופה השפיעה עליך? מול איזה אתגרים התמודדת
אם קודם הייתי ממוקדת, היום אפילו עוד יותר.
הקורונה לימדה אותנו משהו חשוב, להתמקד בכל פרויקט בכמה זוויות, למשל נושא המימון השתנה משמעותית מבחינתי, היום אני לא אתחיל פרויקט ללא מימון וליווי בנקאי של יזמים, אני בשום פנים ואופן לא אקח את הריזיקה הזו.
הקורונה פשוט עשתה סדר וזה נתן לנו להיות יותר מהירים בשיקול הדעת.
מה תמיד יהיה בתיק שלך? משקפיים, סרט מדידה ובושם.
לעולם לא תוותרי על? מי שאני.
כשאומרים לך לא… את ? הופכת את זה לכן .
מה עושה אותך מאושרת? המשפחה שלי
אישה שהיא מודל עבורך? מרגרט תאצ'ר
בלי ויצמן היא – יחידה ומזל שאין אחרת….
