בולדוזר

אני מתביישת להגיד שלא הכרתי את גוזלן עד לסיור… וחשבתי לעצמי איך? 

הכותרת "בולדוזר" היא לא בכדי… מדובר על אדם שלא מפסיק לעשות, ליזום, להילחם, אסטרטג מבריק… ראייה לטווח הרחוק בצורה מופלאה, נפגש עם כל מי שחשוב על מנת לאשר תוכניות מראשי ערים ועד אנשי ממשל ולא שוכח לקום בבוקר – למשמרות הזהב עם הילדים בבתי הספר. 

לא תראו דבר כזה במקום אחר.

גוזלן קיבל אותנו ללשכתו בפנים מחייכות, במלוא המרץ הציג לנו את כל התוכניות, אבל לא רק על הנייר… ים של עשייה בפועל, ים של עתיד בבאר יעקב.

ניסים גוזלן נבחר לראשונה לראשות המועצה המקומית באר-יעקב בשלהי 2003. אז מנתה המושבה כ -6,800 תושבים, 8 גני ילדים, 2 בתי ספר יסודיים, מושבה מנומנמת שמחירי הנדל"ן בה היו שווי ערך למחירי הנדל"ן בערים הסמוכות רמלה-לוד, ומאוד זולים ביחס לערים ממערב  – ראשל"צ ונס ציונה.

מיד עם בחירתו החל ראש המועצה ניסים גוזלן בקידום תוכניות בניה ומתאר וקיים פגישות בין בעלי קרקעות לבין יזמים, פגישות שקידמו בניית שתי שכונות חדשות "פארק המושבה" ו-"חתני פרס ישראל". 

ניסים גוזלן: "הבנתי שעל מנת להפוך את באר-יעקב למקום אטרקטיבי ומבוקש עלי לפעול בכמה מישורים בו זמנית – חינוך, נגישות ופיתוח עירוני".

ואכן גוזלן הטמפרמנטי הצליח לשכנע את שר התחבורה דאז שאול מופז לסלול את כביש 4313 ולהגדיר מחדש את הכניסות לבאר-יעקב. הכביש התחבר לכביש החדש שאז נסלל 431, כך שנושא היציאה והכניסה של רכבים לבאר-יעקב קיבלו שדרוג שחסך דקות נסיעה רבות ויקרות ליוצאים ולבאים בשעריה.

במקביל החל גוזלן בבניית גני ילדים ובתי ספר מתוך ראיה צופת עתיד לאכלוסן של משפחות צעירות וילדיהן. גוזלן העמיד לרשות משפחות אלה סל חינוך מיטיב שכלל את פעוטונים וצהרונים מסובסדים ולמעשה הקדים את תכנית טרכנטנברג בכמה שנים. 

בניית שתי השכונות התאפיינה בביקוש גבוה של רוכשי דירות שהפתיעה במידה מסוימת גם את היזמים. 

שתי השכונות מונות כ- 3.300 דירות שהכפילו את מס' התושבים. 

גוזלן עצמו לא חיכה יותר מידי והריץ תכנית לבניית שכונה נוספת "צמרות המושבה", שכונה חדישה ומודרנית עם גני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכון שש שנתי, שכונה שבנייתה טרם הסתיימה והיא תכלול מעל ל 4.000 יח' דיור. 

באר-יעקב כיום מונה כ -30.000 תושבים ועוד היד נטויה. 

כבר בקדנציה הראשונה שלו קיים גוזלן פגישות עם ראש עיריית ראשל"צ דאז, מאיר ניצן ובו הגיעו השניים להסכמות בקשר לאדמות בסיסי צריפין. בהמשך השנים נקבע כי מתוך סך אדמות בסיסי צריפין באר יעקב תספח לרשותה 76% מהשטחים.

גוזלן הבין היטב את הפוטנציאל הגלום באדמות צריפין וחתר והשיג הסכם גג נדיב ביותר עם ממשלת ישראל. 

על פי ההסכם באר-יעקב תבנה בשטחי צריפין קרוב ל -12 אלף יחידות דיור ופארק תעשייה מודרנית על שטח של מעל מיליון וחצי מ"ר. 

בשטח הגובל עם ראשל"צ ייבנה פארק בשטח עצום שיהווה ריאה ירוקה ומקום לשפע פעילויות בטבע עבור אלפי המשפחות.

גוזלן: "הסכם הגג למעשה מגדיר את באר יעקב ויהפוך אותה לעיר של מעל מאה אלף תושבים, עיר חדשה מודרנית שנבנית בתשתיות, בטכנולוגיה ובאיכות של שנות האלפיים. הסכם הגג גם הביא לנו תקציבים נדיבים לשיפור הישוב הוותיק על מנת שניצור רצף הומוגני של איכות חיים בכל שכונות הישוב."

בישוב הוותיק קיימות 2 שכונות עם בתי מגורים טרומיים שנבנו בשנות השישים והשבעים. גוזלן מקדם הליך של התחדשות עירונית ובשכונת הרצל התוכנית עברה אישור של הועדה המחוזית. 

גוזלן: "ברגע ששתי השכונות יעברו תהליך של התחדשות עירונית, למעשה יווצר שוויון מלא בכל שכונותיה של באר-יעקב – כל בנייני המגורים יהיו חדישים ולא יהיה הבדל בין טיב הדירות בשכונה זו או אחרת. בכך ניצור איכות חיים זהה בכל באר-יעקב לרווחת תושביה."

מתי תהפכו לעיר?  אנחנו שואלים את גוזלן שמחייך…

גוזלן: בקרוב מאוד. למעשה מבחינת מס' התושבים אנחנו כבר יכולים להיקרא עיר כך שמבחינתנו זה למצוא עיתוי מתאים כדי שההכרזה תלווה בעצרת וברוב עם. כרגע בגלל הקורונה זה נדחה."

איך באמת אתה מתמודד עם הקורונה?

"אני מתייחס ברצינות רבה למלחמה בקורונה. זה לא פשוט והקושי הרב ביותר הוא לרתום את התושבים ולהגיע להבנה יישובית שעל מנת להיות ישוב ירוק עלינו להקפיד הקפדה יתרה על ההנחיות. אני שמח שהתושבים שלנו מקפידים ומסייעים לנו בהתנדבויות למען מתן סיוע לחולים, קשישים ואוכלוסייה בסיכון. אנחנו יוזמים מרכזי בדיקות שאליהן מגיעים חברי כל הקופות חולים ונבדקים חינם וללא הפניה. המלחמה בקורונה היא יומיומית, סיזיפית, אבל אין כרגע דרך אחרת אלא להיות עם היד על הדופק, הסברה אכיפה ושוב וחוזר חלילה."

נבחרת בפעם השלישית ברצף לראשות המועצה. שמנו לב שבמועצת העיר אין לך אופוזיציה, כולם איתך בקואליציה.

גוזלן: "זה נכון, זה לא כל הזמן היה כך. אני חושב שראשי הרשימות השונות הגיעו למסקנה שבבאר-יעקב המומנט העיקרי והמוטו הוא עשייה. אין טעם ותועלת בכך שאנשים ישבו באופוזיציה והמקסימום שיעשו זה לתקוע מקלות בגלגלי העשייה. יותר אפקטיבי זה להצטרף אלי ולהירתם לעשייה בכל התחומים. יש מספיק תחומי עשייה לכולם. חברי המועצה כולם כאחד משולבים בוועדות המועצה השונות וכולנו עובדים בשיתוף פעולה פורה ואך ורק למען באר-יעקב ותושביה."

בקרב תושבי באר-יעקב יש אוכלוסייה של חרדים ואוכלוסייה של עולים איך שומרים על איזון ויחסים תקינים בין כל הזרמים?

"באר יעקב מיום היווסדה בשנת 1907 ועד היום ידועה במרקם החיים והסובלנות ההדדית בין כל העדות והמגזרים שקיימים בה. תושבי באר-יעקב ידועים מאז ומתמיד כקהילה שידעת לקבל ולהכיל את השונה. אצלנו בני העדה האתיופית זוכים ליחס חם, אוהב ולבבי, הם נטועים בקהילה ולמעשה הם חלק אינטגרלי בישוב. מאז ומתמיד הקפדתי על אינטגרציה מלאה החל מגני הילדים ודרך בתי הספר ובכלל אני מאוד קרוב לעדה וקשוב לאנשיה. ברשימה שלי למועצה תמיד הקפדתי שישולב חבר מועצה מהעדה. אותו הדבר לגבי האוכלוסייה הדתית/ חרדית. בבאר-יעקב ישנם מוסדות חינוך חרדיים, קהילת תושבים שמעורה בישוב וכמובן שיש לה נציגים במועצה. כלל באר-יעקב יכולה לשמש דוגמה לחיי קהילה שבה יש מקום לכולם – לחרדים, חילונים, להטב"ים, חד הוריים וכד'. אנחנו מטיפים, מחנכים ומיישמים חיי קהילה שבהם כולם שותפים שווי ערך וזכויות."

לסיום

גוזלן: "כשביקשתי את אמון הציבור לבחור בי פרשתי בפני התושבים את האני מאמין שלי ואת החזון שלי לגבי באר-יעקב. היו אנשים שדברי נשמעו להם דמיוניים, הפיתוח המאסיבי, התוכניות הרבות שמומשו והתוכניות שבדרך מוכיחות שכשיש חזון ויש עקשנות, חריצות וחברים לדרך שמאמינים בך ובחזון – ניתן להגשים אותו. לבד לא ניתן לנצח ואני שמח שהתושבים נרתמו לסייע לי להפוך את באר-עקב לפנינת השפלה, לעיר שתהיה מאוד מבוקשת ואשר חיי הקהילה בה יובילו אותה למקום שבו איכות החיים ומהותם יובילו לשביעות רצון של כלל התושבים."

בתמונה: מימין לשמאל – אריה אפשטיין עוזר רה"ע, חיים אור מתווך ויזם, ניסים גוזלן ראש מועצת באר יעקב, עו"ד לירן מורנו, בני בוהדנה וקרן שרה -חיות – מערכת מגזין הבלוק.