יוצרת תרבות אילנה אלרוד

אילנה  אלרוד אדריכלית ומתכננת ערים שבמשך העשורים האחרונים שמה את חותמה על העשיה האדריכלית בארץ. לאחר נסיון בחו"ל: בברזיל ודנמרק עסקה בתכנון העיר ערד מראשיתה, ובמשך השנים במסגרת משרד אדריכלים אלרוד עם אדריכל דן אלרוד,  תכננו שכונות מגורים בבנייני צבור,בתי ספר, פרויקטי התחדשות עירונית,תכנון חופים והרשימה עוד ארוכה.

עם לא מעט פרסים וחותמות היא עדיין חולמת וממשיכה ליצור.

ראיון מיוחד, במיוחד ליום האישה.

כאדריכלית משתדלת אילנה אלרוד לתת בטוי נכון ליצירה האדריכלית כמסגרת פיזית היוצרת את המרחב הציבורי לכל המטרות; רחובות ככרות , דרכים להולכי רגל, גנים ושטחים פתוחים, וארגון בניני המגורים כחלק מהמרקם העירוני.

הדבר בא לידי בטוי בתכנון שכונות בירושלים, אשדוד, ערד, נהריה, אשקלון, יבנה, נתניה ועוד. לאלפי יחידות דיור.

בתכנון מבנים –  מטרת התכנון מלוי הצרכים לרווחת המשתמשים תוך שימת דגש לתוכן כמו גם לאסטטיקה ולתקציב, וזאת להפיכת האדריכלות כחלק מהתרבות הישראלית תוך התאמה לאקלים לגווני הרקע לנוף הטופוגרפיה של כל פרוייקט על פי מיקומו וסביבתו.

כל אלה נתנו את הבסיס  למספר רב של פרסים בתחרויות תכנון לאדריכלים כמו – פרס  ראשון לתכנון מרכז נהריה, מתחם "דנמרק" למוסדות חינוך בירושלים, פרס איילון לתכנון אורבני מצטיין מרכז רובע י' באשדוד, פרס הבית היפה במודיעין  פרס בבאר שבע.

מטרת התכנון להגיע לביצוע מושלם, ולכן להתחשב באיזון כלכלי, לטיב  הפרוט האדריכלי תוך לווי האדריכל לכל אורך ביצוע הפרוייקט.

כמו כן השתתפה אילנה אלרוד בעבודה הציבורית עניפה  לקידום האדריכל והשפעה על מעמדו ושכרו.

• תארי את תחילת דרכך ופריצת הדרך

נולדתי למשפחת ברנזון (שופט בית המשפט העליון ז"ל) ואני דור ששי בארץ. השתלבתי בעשייה האדריכלית משנותיה
הראשונות של מדינת ישראל שהתאפיינה בעליה גדולה ולכן הצורך בבניה של ערים ושכונות חדשות, מדינה המתחדשת מאז ועד היום.

כחלק משאיפתי לחדשנות והשפעה בקנה מידה משמעותי, עם גמר לימודי בטכניון נסעתי לברזיל להשתתף בתכנון העיר החדשה ברזיליה, שהיה האתגר של התקופה, כדי ללמוד מהנסיון הבינלאומי בתכנון ערים חדשות. היה לי הכבוד לעבוד במחיצתם של טובי האדריכלים שתכננו בברזיליה – לוסיו קוסטא מתכנן ערים ואוסקר נימייר. פורץ הדרך בתחום האדריכלות. עם חזרתי לאחר שרותי בצבא בחיל הנדסה, עם נסיון שצברתי בתכנון ערים מודרני הצטרפתי לצוות של לובה אליאב מייד עם הקמתו לתכנון העיר החדשה – ערד.

היה זה אתגר וחוויה מיוחדת, כי הוחלט שכל הצוות יגור בעיר ערד בזמן התכנון כדי להכיר ולחוש מקרוב את תנאי המקום, וכך תכננתי את המחנה הקדמי שהיה הראשון למגורי הצוות, המשרדים, והשרותים בתוך המרחב המדברי הגדול שמסביב במקום שנבחר בגלל התאמתו טופוגרפית אקלימית ונופית. המתחם משמש כיום למשרדי ראש העיר והעירייה. המטרה הקמת עיר בשלב ראשון של 30,000 תושבים וגידול עד ל- 50,000 תושבים. כבר תכנון המחנה הקדמי כמו תכנית האב לערד הושפעה מההיכרותהקרובה של מגורים במקום והבנה כי העיר צריכה להתפתח באופן שכל המרכביבים העירוניים מגורים השרותים הציבוריים ואזורי התעסוקה והמלונאות מתפתחים במקביל ויוצרים בכל שלב יחידה עירונית שלמה קומפקטית כ"נווה מדבר" בתוך המרחב המדברי הריק והפתוח. התכנון מצטיין בהתפתחות לינארית שלא משאיר שטחים פתוחים לעתיד בתוך העיר אלא תכנון ההתפתחות העתידית ברצף לקיים היה שנוי ביחס לתכניות שהיו נהוגות.

ערד נמצאת בגובה כ- 600 מ' מעל פני הים, עם אקלים מדברי יבש ונוח המתאפיין בטמפרטורות גבוהות ביום ונוחות בערב ובלילה. בהתאמה לאקלים תכננתי טיפוסי דיור מיוחדים הנקראים "בתי פטיו". העקרון המנחה היה החלק הפנימי של הדירה המתאים לשעות היום לאחר שהבית התחמם, כשהטמפרטורות יורדות ונעים לשהות בחוץ תוכנן פטיו גדול לשעות הערב בעיקר בימי הקיץ (זאת בתקופה שלפני מזוג אויר בכל דירה).

לתרגום עקרון זה לבניני דירות תכננתי את הבתים כפירמידליים שכל קומה מקבלת פטיו כגג של הקומה מתחתיה. באקלים המדברי הגבוהה צל ורוח מאפשרים תנאים נוחים גם כל הקיץ. עקרון אקלים זה יושם גם במעברים הציבוריים להולכי רגל ע"י יצירת צל באמצעות קרוי חלקי במעברים ויצירת מסדרון רוח.

בכל רובע תוכנן מעבר מרכזי להולכי רגל שלאורכו גני הילדים בתי הספר היסודיים, פינות גן ומסחר שכונתי כך שהגישה לכולם בטוחה למבוגרים ולילדים וכן מהווה מקום ומפגש שכונתי לתושבים.הנוף הנהדר הנשקף לים המלח בקצה הרמה יועד לתיירות מלונאות פארק שבקצהו ניצב פסל של תומרקין כנקודת ציון. כחוט השני עובר עקרון רווחת האדם ומלוי צרכיו בבית במרחב הציבורי.

• עשית כברת דרך עם השותף שלך לדרך שהוא גם בעלך – תארי לי את הפרוייקט המשמעותי הראשון.

לאחר הנסיון בערד נסעתי לדנמרק שהיתה המובילה בעיצוב בינלאומי ועבדתי במשרד מקומי שתכנן שכונה חדשה באי וארדה השייך לדנמרק. התחתנתי עם דן אלרוד שעבד באותה תקופה בדנמרק ופתחנו משרד משותף בתל-אביב.

שכונה ראשונה שתכננו היתה רמת אילן ל- 1000 יח"ד ומסחר בקרית אונו, יחד עם אדר' אבא אלחנני. שכונה סמוכה
לאוניברסיטת בר אילן. כמגורים סמוכים לסגל ולתלמידי האוניברסיטה. על מנת לתת אפשרויות שונות תיכננו גם צמודי קרקע וגם בניני קומות. מתוך ראיה כי הקומות העליונות הן בעלות הערך הכלכלי הגבוה תכננו אותן בולטות וע"י כך בעלות שטח גדול יותר, וכן כחידוש דירות דו קומתיות בקומה העליונה שלימים נקראו פנטהוז.

במיוחד לאחר מלחמת 1967 תכננו מתחמים ופרוייקטים בעיר העתיקה בירושלים, ושכונה בארמון הנציב ובקטמון. מאז תכננו שכונות רבות בנהריה, נתניה, הרצליה רעננה, אשדוד, יבנה, מודיעין ועוד. לאחרונה שכונה ל- 1000 יח"ד ובניני ציבור ותעסוקה עירוניים באופקים.

 

בכל שכונה חיפשנו את החיבור הנכון למרקם העירוני הקיים ואת המייחד כמו מדרחוב מסחר ומגורים באשדוד, או חיבור פארק עירוני הנכנס לתוך מרכז השכונה באופקים הכוללת מגורים מסחר ובלוי.

• קבלת פרס הבניה היפה במודיעין – שתפי אותנו

במשך השנים השתתפנו בתחרויות של אדריכלים לפרוייקטים מיוחדים וזכינו בפרסים רבים לתכנון מצטיין, בין הבולטים – פרס לתכנון מתחם מבנים לחנוך ותרבות ע"ש "דנמרק" בירושלים הכולל – בי"ס מקיף, ספריה ציבורית, מרכז ספורט, מרכז אומנויות ערבי – ישראלי, ומועדונים לנוער ומבוגרים. בשיתוף עם הפסל דני קרוון עוצבה רחבת הכניסה.
פרס ראשון של התאחדות האדריכלים למרכז העיר נהריה מרכז אזרחי תרבותי – בנין עירייה, תיאטרון, קניון מסחרי ומגורים.. פרס לתכנון מצטיין למרכז ולרובע י' באשדוד ע"ש איילון ראש עיריית חולון – מסחר ומגורים ובי"ס יסודי.
מקום ראשון לתכנון ככר העצמאות בנתניה – של איגוד המתכננים. פרס הבנין היפה במודיעין – מגדלי תאומי לוקי הבנינים הגבוהים הראשונים במודיעין. ופרסים נוספים.

 

• במדינתנו בכל זאת, מאד קשה להוציא דברים לפועל מה צריך לקרות שהדברים ינועו קדימה?

האדריכל הוא במרכז הצוות התכנוני של פרוייקטים רבי הקף. פרוייקטים כאלה מטבע ברייתם לוקחים הרבה זמן. אלא שבארץ הזמן מתארך כתוצאה מבירוקרטיה מעבר למתבקש באופן רציונלי וכן בתחלופה של אנשים המעורבים באישורי התכניות דבר שיוצר שינויים ועיכובים רבים. לבניני ציבור בדרך כלל גם התקציב נמוך מדי ליישום התכנון בדרגה גבוהה כנהוג בארצות אחרות. קיצור הבירוקרטיה, והענקת תקציבים הן למוסדות התכנון והרשוי להגברת כוח אדם יזרזו את הפרוייקטים.

• אתם שייטים ורואים את העיר מהיבשה ומהים איך זה משפיע על תכנון חופים?

אנחנו אוהבי ים ושטים לאורך חופי ישראל וברחבי העולם, ומכאן תכנון חופי ים היה מרכזי בעשייה האדריכלית שלנו. חוף הים הוא משאב טבע חשוב ביותר ויש לשמור עליו לרווחת הצבור – כחוף רחצה טיילת מקום לנופש, תיירות פנימית ובינלאומית, מרינות לשייט ואזור בלוי. במשך השנים תכננו את החוף הצפוני של ת"א, חוף נתניה, וחוף עמק חפר להשגת מטרות אלה. בכל מקום שבוצעו ופותחו חופים עירוניים הם גרמו לשדרוג הערים. מהים רואים את החופים והמצוקים לאורך קילומטרים ואת העיר  ברקע ובמיוחד את ת"א במלוא הדרה.

כחלק מתכנון חוף ת"א תכננו את העברת שדה דב לאי בים, מתחילת שנות השמונים התכנון נמשך לסרוגין שנים רבות. העברת השדה דוקא מול חופי ת"א ובקשר לכביש 5 נראית לנו ובמקום המתאים., חשיבותו כמשלים לנתב"ג כשדה שאין לו גבולות ומגבלות, ואינו מהווה מפגע רעש ויכול להתרחב לכל כיוון, ומיקומו המרכזי חיוני. גם כלכלית הפרוייקט הוכחה כאשר מחיר הקמת האי קטן ממחיר הקרקע המתפנה גם מבחינה בטחונית מיקומו בעדיפות לשדות בתוך הארץ. האי יכול למלא תפקידים רבים נוסף לשדה התעופה יישומו מצריך פוליטיקאים עם ראייה והתמדה לזמן ארוך.

 

• כיצד את רואה את האדריכלות כחלק  מהתרבות ?

אני מקבלת השראה מלימוד האדריכלות במיוחד ממקומות שאני מבקרת שהרלבנטיות נשמרת לאורך דורות
בארץ ובחו"ל. לעומת מאפייני עבר באדריכלות המיוחדים לכל מקום אנחנו הופכים יותר ויותר ל"כפר גלובלי" בכל המובנים וגם באדריכלות העולם נעשה דומה בכל מקום, ולכן חשוב לתת מאפיינים, שיהיו מושפעים מהאקלים, הגוונים, הנופים, הסביבה והתרבות שלנו ויתנו בטוי מיוחד גם באדריכלות לאור החזק, לקיץ החם, לצבעי האדמה והים, למוטיבים מהעבר, השתדלנו לעשות זאת עד היום. ואנחנו גאים בכל הפרוייקטים שלנו בשכל אחד השתדלנו לתכנן משהו מיוחד.

• יכולתם ממזמן לצאת לפנסיה, מה גורם לכם להמשיך בעשייה ומה החלומות שלך?

אהבתנו ליצירה לעשייה והאתגר בחדשנות נותנים לנו את הדחף להמשיך. כמו כן במשרדנו שותפים צעירים ומוכשרים
העובדים אתנו בתנו דפנה אלרוד וגלילה יניב שנותנים נקודת מבט משלימה. כל פרוייקט הוא התמודדות חדשה מבחינתנו. אני מקוה להמשיך לבצע פרוייקטים גדולים ומשפיעים וכן לבצע מתחם תיירות של כפר נופש שתכננו כמה בעבר בארץ, באפריקה ובטורקיה.

• על אילו פרוייקטים אתם עובדים כיום?

אנחנו עובדים כיום בעיקר על פרוייקט התחדשות עירונית בתל אביב, מגדל מגורים ל- 167 יח"ד בשילוב מסחרי ושטח ציבורי. פרוייקט שכונת  חורשת נוח ל- 1000 יח"ד , מבני צבור, 50,000 מ"ר מסחר ותעסוקה הכנה לביצוע. פרוייקט מתחם הארכיון הציוני בכניסה לירושלים כבנין ההסתדרות הציונית העולמית. כבנין ציבורי משרדים ומסחר ועוד.

כל הפרוייקטים משלבים תכנית בנוי ערים בשלב ראשון ותכניות למבנים ציבוריים או למגורים ומסחר.

• אילו טיפים תוכלו לתת לאדריכלים שנמצאים בתחילת דרכם?

מקצוע האדריכלות הוא מקצוע מאתגר, יצירתי ומצריך מנהיגות סבלנות ואריכות ימים. יש בו גם אכזבות רבות, ולצערי אינו מתגמל כראוי, את כל אלה יש לקחת בחשבון יחד עם ההתלהבות.

• עבודה ציבורית

במשך כל השנים היתה לי תחושה של חשיבות העבודה הציבורית לחיזוק מעמדו של האדריכל ושכרו בעיקר מול המשרדים הממשלתיים לקביעת תעריפים. הייתי חברה במוסדות ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאים. בהנהלת לה"ב ארגוני העצמאים מכל הסוגים כנציגת האדריכלים, ובועדה המחוזית לתכנון ובניה ת"א.