ללא פשרות – עדנה מור בראיון בלעדי

אדריכלית עדנה מור, יו"ר איגוד האדריכלים העצמאיים בישראל ובעלת משרד לאדריכלות ולבינוי ערים, המומחה בתחום ההתחדשות העירונית (שימור, תמ"א 38, פינוי-בינוי מתחמי) המתכנן מגורים, מסחר, תעסוקה ומב"צ. בעלת ותק בן 30 שנות ניסיון מקצועי-אינטנסיבי, ובכל יום שחולף גוברת אהבתי ליצירה ולעשייה הציבורית והעסקית. כיו"ר איגוד האדריכלים חשוב לי מאוד לחזק את מעמד האדריכל גם תדמיתית וגם כלכלית. ביודעי את מסלול החתחתים שעובר כל סטודנט לאדריכלות ב-5 שנות לימודיו ב"טכניון" (או ש"ע), אחריהן ב-3 שנות הסטאז' במשרד מאמן ולבסוף במבחן הרישוי אצל רשם המהנדסים והאדריכלים, מקוממת אותי תופעת ההתחזות לאדריכלים, ואני מציינת אותה חדשות לבקרים מעל כל במה להעלאת המודעות הציבורית. סוגיות, כגון זכויות יוצרים, רשלנות מקצועית, כללי אתיקה ופרנסה הן החשובות ביותר לציבור האדריכלים ומשפיעות על תחום הנדל"ן כולו.

• את אדריכלית מאוד מובילה בתחומך, מרצה, מנחה קורסים, עורכת מפגשי נטוורקינג, נלחמת למען הענף… אז מי זאת עדנה מור?

אני מגדירה את עצמי כאישה נחושה, עתירת מוטיבציה, אמביציוזית, פייטרית כשצריך, רכה כשאפשר, דומיננטית, אך גם קשובה ופתוחה לביקורת בונה ולרעיונות מעניינים. בגיל 12 חלמתי להיות אדריכלית. בגיל 18 התקבלתי לפקולטה לאדריכלות בטכניון במסגרת העתודה האקדמית. אחרי שלושה עשורים אני מרגישה שהגשמתי את חלומי. לא זאת בלבד שאני מתמלאת אדרנלין בעת תכנון יצירה חדשה ומכורה לאקשן העשייה לצד הטובים ביותר, אלא אני רואה בהתחדשות העירונית שליחות של ממש.

כאדריכלית היוצרת במאה ה- 21 אני מחדשת עם חבריי שכונות שלמות. יחדיו אנחנו בוראים אותן מחדש ומשדרגים אותן בכל היבט. אנחנו מעניקים לאוכלוסייה, המתגוררת בהן, הזדמנות להחליף את דירותיהם הבלויות בדירות חדשות, מוגנות ומחוזקות בסביבה חדשנית ומטופחת. אנחנו מיטיבים לא רק עם אלפי תושבים, אלא גם עם שטחי המרחב הציבורי, מעשירים את קופות הרשויות המקומיות, משדרגים אזורי מסחר, תעסוקה ומבני ציבור ובקיצור מחיים מחדש את חלקי ארץ ישראל המוזנחים ב"חצר האחורית" שלה. כדי להגיע לעמדת ההשפעה הניכרת הזו עמלתי עשרות שנים ללא הפסקה. אני נמנית עם נשות הטורבו, העובדות מסביב לשעון 24/7, מסוגלת לזאת, ואף נהנית מאוד מתפקוד שוטף במהירות 200 קמ"ש. לנגד עיניי ערכים מסוימים, שאיני מוכנה להתפשר עליהם כדוגמת מוסר עבודה גבוה, יושרה, נאמנות, ישירות, אמינות ושקיפות. אני מודה, שבעבר הפסדתי עסקאות מסוימות, ואפילו נפרדתי מאנשים מסוימים, שנקרו בדרכי, שלא עלו בקנה אחד עם העקרונות, שאני מאמינה בהם. עם זאת, ממרום 50+ שנותיי תחושתי היא, שהעקרונות האלה בנו את שמי הטוב ושמרו עליו מכל משמר, ואני שמחה שלא התפשרתי עליהם.

• את נלחמת המון למען הענף ונוהגת לכתוב רבות על כך בהדגש על יושרה ומקצועיות, מה החולשות בתחום?

בענף הנדל"ן טמון ההון הכספי ובעגת רחוב: "הכסף הגדול". היות שכך דווקא העקרונות שציינתי קודם לא נשמרים ע"י כל העוסקים בענף. אני מתבדחת תמיד, שאילו קירות הווילה ברמת אפעל (שבקומת הקרקע שבה משרדי רוחש וגודש מדי יום על עובדיו ועל לקוחותיו) יכולים היו לדבר, השערות היו סומרות לנוכח הנאמר מולם. אני עובדת מדי יום עם טובי עורכי הדין, המהנדסים, היזמים, השמאים ומארגני העסקאות. רבים מהם משתפים אותי בחוויות האישיות והדיסקרטיות, שהם חווים בתחום. לדאבוני, פעמים רבות הם מלינים על מעשי רמייה, בוגדנות, התחמקות ממילוי הבטחות והתחייבויות, גניבת עסקאות וחטיפת פרויקטים מתחת לאפם. אני מאמינה, שכל העוסקים בענף היו מעדיפים להנהיג נורמות התנהגות, שמכבדות את כל הצדדים, אך די בכך שגורם מסוים "ישבור את הכלים" כדי לגרום מפח נפש לכל המעורבים באותה עסקת נדל"ן.

• את מיומנת מאוד בכל תחום התחדשות עירונית, יש עדיין לא מעט בעיות… תוכלי למנות את העיקריות?

הבעיה העיקרית היא חוסר הוודאות התכנונית, ה"פליק-פלאק" קדימה ואחורה, שמבצעות רשויות מקומיות בקובען את המדיניות העירונית, היעדר עמוד שדרה, החלפת עקרונות תכנון עם התחלפות ההנהגה העירונית, גרידיות של בעלי זכויות (דיירים), סרבנות של הסחטנים מביניהם, צרות עין של חלקם, יזמים שמבטיחים הבטחות סרק ומונעים מחבריהם לזכות בפרויקטים, אדריכלים, עו"ד ושמאים הטועים ומטעים את בעלי הזכויות או את היזמים וגורמים לאובדן זמן יקר, הנחתות מדיניות ממשלתית, בריאת תוכניות אב בן ליל וכדומה.

• איזה פרויקט את יכולה להגיד שאת מאוד גאה בו?

אני גאה ואוהבת את כל הפרויקטים שאני מתכננת, אבל את אחד מהם אני אוהבת ואף גאה בו ביותר. מדובר בפרויקט מטלון 8-10 בשכונת פלורנטין בת"א. מדובר במגרש שקנה סבי ז"ל בשנת 1921 ובנה עליו קומה מסחרית אחת. בהליך מורכב, מאתגר ומעניין בשת"פ עם אבי, שהוא מהנדס וכלכלן מקצוען וגם נדל"ניסט תותח, יזמנו הליך הריסה ובנייה מחדש. זכינו במימוש יפה של זכויות בנייה ובכמות נכבדת של יח"ד בתמהיל מגוון ביותר, ואת כל אלה עטפתי בתכנון ייחודי ברוח השכונה. לאחרונה גונב לאוזניי, שבסיורים מקצועיים באזור מספרים המדריכים המקומיים, שלפניהם פרויקט מתחילת המאה ה- 20 שעבר הליך שימור. זוהי מחמאה גדולה מאוד עבורי כאדריכלית, כי פירושה, שאכן תכננתי ועיצבתי את הבניין החדש מבפנים ומבחוץ כיאה לבניין מקורי יליד שכונת פלורנטין הרומנטית.

• בכל זאת כאדריכלית, מי האדריכל/ית שאת מעריכה מאוד?

אני נושאת את עיניי בהערכה רבה לאדריכלים בינלאומיים ידועי שם כמו משה ספדיה, ז'אן נובל, ריצ'ארד מאייר, פרנק גארי, סר נורמן פוסטר ועוד בודדים כמותם.

• כאישה בתחום זה, האם הוא מהווה עבורך אתגר גדול יותר?

האירוניה היא, שחרף העובדה שבתקופת לימודיי בפקולטה לאדריכלות ב"טכניון" מתוך 90 סטודנטים היו 60 נשים ו- 30 גברים, האדריכלים ידועי השם והמצליחים בדורנו בארץ הם דווקא גברים. ענף הנדל"ן הוא גברי : הקבלנים והיזמים, המהנדסים, ראשי הערים, מהנדסי הערים והפועלים – כולם בד"כ גברים. עם רובם אני מתחברת בקלות, הם מעריכים ומכבדים את עבודתי המסורה והמקצועית, קשובים לי ונהנים מהידידות הנוצרת בינינו. מעטים מהם מתקשים לקבל מרות מנשים, ונדרש פרק זמן קצרצר, שבו אנחנו מסתגלים זה לזה.

• אילו טיפים תוכלי לתת לאדריכלים צעירים?

ללכת בעקבות חלומכם. לא לוותר לעצמכם, לעבוד בחריצות, לספוג מהסביבה המקצועית כל ידע, כל טיפ וכל פיסת ניסיון כדי ללמוד את המקצוע על בוריו. לא לשכוח ליהנות מהדרך גם כשקשה, והחשוב מכול : למצוא משרד מאמן מקצוען ,שמוכן להשקיע בכם משאבי ידע וזמן, ואף לתת לכם הזדמנות לבטא את הכישרון שלכם.

MORE על עדנה

• איך היום שלך נראה?

היום שלי מתחיל ב- 7:00 בבוקר בטיול בשדות המקיפים את שכונת רמת אפעל עם ג'סי הגולדן-רטריוור האהובה שלנו, ב- 8:00 כבר מגיעים עובדי המשרד. הימים מגוונים ומרתקים, ובעיקר שונים בתכלית זה מזה. המשרד מתמלא לקוחות, מהנדסים וקבלנים שמגיעים במסגרת העבודה השוטפת. ב- 17:00 העובדים חוזרים לבתיהם, ועבורי מתחיל יום חדש : אספות בעלי זכויות במשרדנו, שאנחנו מייצגים או של לקוחותינו היזמים, כתיבת חוזים, גביית תשלומים, שיחות חשובות עם חברים לדרך, הרצאות, כתיבת מאמרים וכתבות. אני משתדלת לסיים את כל המחויבויות ב- 20:00, אבל פעמים רבות נגררת עד חצות, כי תמיד יש עוד עניין קטנטן שאני חייבת לסיים. ימי המנוחה שלי הם שישי-שבת ואז אני נטו עם משפחתי האהובה ועם חבריי היקרים.

• מה הכי מרגיז אותך?

רמייה, שקרים, בוגדנות.

• מה הכי מצחיק אותך?

התעלולים של הכלבה שלי ג'סי

• סודות הטיפוח שלך?

דוגרי: אין לי… איני עוסקת בכך כלל, חובבת המראה הטבעי, והאמת : שונאת שופינג. הפינוק היחיד שלי הוא אצל הספרית המקסימה שלי לימור.

• מה התכונה שאת הכי אוהבת בעצמך?

הנחישות שלי, והעובדה שמסלול חיי לימד אותי, שאין דבר העומד בפני הרצון.

• מה הסוד לזוגיות מוצלחת?

הכלה הדדית, קבלת היתרונות והחסרונות בהבנה מלאה ובעיקר פרגון הדדי.

• הנופש האולטימטיבי מבחינתך?

מקום ב"סוף העולם" בתולי, שקט, ללא הפרעות ומנותק לחלוטין מהמציאות היומיומית – כזה שלא קל למצוא, אך האמת, שכבר מצאתי דוגמית ממנו במזרח הרחוק הקסום…