מנהיג דור הדיור – חגי רזניק מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

חגי רזניק

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, סופר ומשרת ציבור המביא ניהול חברתי ציבורי. חי בזוגיות עם ספיר ואב לשני בנים, שילה ונווה.

• חגי, ברקע שלך אתה מגיע מבית בסיכון כהגדרתך. האם רקע זה בא לידי ביטוי בתפיסת העולם הכלכלית והחברתית שלך?

אומרים ש"האדם תבנית נוף מולדתו". אין ספק כי הילדות שעברתי עיצבה במידה רבה את מי שאני היום ופיתחה אצלי את המוטיבציה העצומה לסייע לאחר, לחלש, לילדים שהיו כמוני ילדים בסיכון וזקוקים לסיוע. מאז כניסתו של השר גלנט לתפקיד, חזרה המילה "שיכון" למשרד הבינוי והשיכון. אכן מדובר בפעילות שלא נעשתה במשך שנים בכל תחום הדיור הציבורי, פעילות שהחלה להתעורר מחדש עם כניסתו לתפקיד. משרד הבינוי, בהובלתו של השר גלנט החזיר את פרויקט "שיקום שכונות", שכשמו כן הוא- מסייע לשכונות בקצה הסוציו- אקונומי. תכנית "לגור בכבוד" שמובילים בימים אלה, מציבה לראשונה תכנית ממשית של שיקום מערך הדיור הציבורי בישראל.

אני מרגיש מחויבות עצומה לעשייה חברתית ופועל גם ברמה היום יומית מול אלפי פוני ציבורי ודיירי דיור ציבורי לסיוע בפרט. אני מאמין, שאסור שיהיו אנשים שקופים. כל אדם שפונה אלי מקבל מענה אישי. כך אני מאמין וכך אני פועל. דווקא כמי שגדל במציאות מורכבת, אני מאמין שהעדיפות העליונה של המדינה והמשרד בימים אלה, צריכה להיות שיקום וחיזוק דורות של אוכלוסיית קצה. האנשים השקופים ביותר, אלו הם דיירי הדיור הציבורי. רכשנו אלפי דירות, שיקמנו פעילויות שלא היו קיימות שנים והחזרנו, כך אני מאמין, תקווה לחייהם של רבים. זה כמובן לא מספיק ואני מבקש להמשיך ולרוץ בעשייה קדימה, כל הזמן קדימה, למען עם ישראל והאדם החלש.

• העובדה שעבדת עם בני נוער בסיכון, והנך מרצה על נושא זה, כיצד היא באה לידי ביטוי  בתפיסת העולם שלך הן כאיש פרטי והן כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון?

כמו שאמרתי קודם, אני חושב שקודם כל צריכים לראות את החלש ולסייע לו. בשנה האחרונה יזמתי הקמה של קו סיוע לזכאי הדיור הציבורי, דבר שלא היה לפני כן מעולם, באמצעותו הגדלנו את כושר מיצוי הזכויות ויזמנו החלטות שמיטיבות עם החלש. באותה נשימה, ספר הילדים החדש שכתבתי, "הספגטי של סמי", מספר על תפיסת עולמי, על החשיבות לדבר על פערים חברתיים כדי לפתור אותם. הספר מציג מראה שאינה תמיד וורודה, תוך שהוא מקנה לילדים את הכלים לזהות פער חברתי ולבקש לתקן אותו כבר מגיל קטן. כל ההכנסות אגב, מוקדשות תרומה ל"בית לכל ילד"- עמותה נפלאה שמסייעת לילדים שכמוני הוצאו בצו שופט מהבית.

• האם אתה רואה במחיר למשתכן את הגשמת ה"אני מאמין" החברתי והכלכלי שלך לסייע לזוגות צעירים להגיע לדירה? אילו עוד אמצעים כלכליים ואולי גם חברתיים, היית מוסיף למחיר למשתכן?

משרד הבינוי והשיכון בראשות השר גלנט מבצע ומיישם את תכנית הדגל הממשלתית "מחיר למשתכן", המסייעת לזוגות צעירים חסרי דירה לרכוש דירה במחיר סביר והוגן. מדובר תכנית שכבר רואים את תוצאותיה בשטח. שר האוצר ושר הבינוי והשיכון הצליחו להוציא לפועל מדיניות ממשלתית שמסייעת לצעירים.

המחאה החברתית לפני כמה שנים קראה לממשלה- לא עוד. דור שלם, מעמד ביניים, שכרע תחת הנטל הכלכלי וביקש את הזכות הבסיסית לרכוש לעצמו בית. תכנית ה"מחיר למשתכן" עונה בדיוק לקריאה הציבורית הזו, היא מנגנון משומן יוצא דופן עם כ -150 אלף זכאים, עשרות אלפי זוכים וזוגות שכבר ממש נכנסים לדירה שרכשו בהנחה משמעותית. עם זאת, אני משוכנע שיש לצד זה לטפל גם באוכלוסיות המוחלשות ולא רק לסייע לדור הביניים במאבקו. גלנט, ששם את המילה "שיכון" בשם המשרד, החזיר איתו גם את הטיפול החשוב באוכלוסיות אלו.

• כאיש שגר בפריפריה, בקיבוץ רביבים, האם בכלל חלום הגשמת ביטול הפערים בין מרכז לפריפריה נראה לך ישים בעתיד הנראה לעין? תוכל לפרט?

דבר ראשון, לחלום זה תנאי הכרחי להצלחה. אם לא הייתי חולם בילדות ובנערות, לא הייתי מגיע לאן שהגעתי היום ולא הייתי זוכה לאפשרות והזכות לעזור לעצמי ולעם ישראל. אז כן, החלום של ביטול הפערים בין מרכז ופריפריה נמצא אצלי גבוה מאוד בסולם העדיפויות וכך גם אצל השר גלנט והדירקטיבה שלו במשרד. בשנים האחרונות, תחת השר, העצמנו את אגף ההתיישבות הכפרית והשקענו מאמצים אדירים במינוף וקידום ההתיישבות הכפרית, בדרום ובצפון. המצב כיום, שבו 90 אחוז מהאנשים גרים בין גדרה לחדשה, הוא מצב אבסורדי ועלינו מוטלת האחריות לשנות אותו. רק לאחרונה העברנו החלטה קריטית להתיישבות- מפת עדיפות לאומית שמעניקה כלים משמעותיים ליישובי הספר להתחזק ולהתעצם, באמצעות סבסוד, פיתוח וסיוע בדיור. יחד עם זאת, המדינה צריכה להמשיך ולעשות, לא רק בבינוי כי אם גם בתשתיות, תחבורה ותעסוקה, מרכיבים שבלעדיהם לא תוכל להמשיך להתקיים התיישבות בפריפריה.

כמי שגדל ברביבים, בתנועה הקיבוצית, אני מאמין שזו הציונות האמיתית-  ליישב את הנגב והגליל. פעמים רבות כששואלים אותי מי אני, אני אומר- "חגי רזניק- יהודי מהנגב", כפי שנהג לומר שמוליק ריפמן שהיתי מנכ"ל תחתיו כראש מועצת רמת הנגב. ריפמן הוא זה שלימד אותי חדוות התיישבות ואהבת האדם והנגב. אני באמת מרגיש ככה, יום -יום, שעה- שעה . הנגב הוא מקום פלאי ואנחנו כמדינה וכעם צרכים לשוב ולאמץ אותו ולעשות ככל שניתן כדי להגשים את חזונו של בן גוריון ולהפריח את הנגב.

• אינך חושש שהסכמי הגג שיוצאים לדרך יעלו למדינה הון תועפות, אולם לא יוכיחו את עצמם? גם בהעדר תשתיות מספיקות וגם בהעדר ביקושים ל-40 אלף דירות חדשות בערים דוגמת אשדוד, אשקלון ועוד.

 משרד הבינוי והשיכון בנהגתו של השר גלנט, מציג עשייה ענפה בתחום הסכמי הגג. מדובר במהלך חשוב עבור הערים ועבור המדינה כמכלול. הסכמי הגג מאפשרים לנו, כמדינה, לתת תמיכה כלכלית ותשתיתית לערים ולסייע להמשך בנייה, הבטחת תנופתה של העיר והתחדשותה, תוך שמירה על ערך הקרקע, תשתיות מבני ציבור ושירותים לתושב. אני חושב שכמו בכל תהליך בשוק הדיור, זה לוקח זמן ואנו נראה את פירות המאמצים של השנתיים האחרונות ונברך על כך.

• "לגור בכבוד", תכנית שנועדה להציל את מערך הדיור הציבורי בישראל, מה גולת הכותרת של התכנית הזו?

עם כניסתו של השר גלנט למשרד, פסקו שנים של הזנחה בתחום הדיור הציבורי. רכשנו דירות כפי שלא נרכשו במשך שנים רבות. בשנתיים האחרונות רכשנו מעל 2000 דירות לאחר שבכהונה הקודמת נרכשו 6 בלבד. איגחנו מיליארד באמצעות עמידר לשיקום המלאי, הגמשנו קריטריונים, אכלסנו דירות שהיו ריקות במשך שנים, התחלנו במהפכה של ממש. הבנו שזה לא מספיק. "לגור בכבוד" היא תכנית שאני גאה בה עד בלי די ומטרתה להבטיח שגם בשנים הבאות תהיה פה תכנית ארוכת טווח לשיקום הדיור הציבורי. בחודשים האחרונים הממשלה אישרה את הצעתנו לדון בצוות בין -משרדי נרחב ליישום התכנית ובזמן הקרוב נגיש את הדוח לשר גלנט. התכנית מציעה מגוון פתרונות מעשיים ויצירתיים, החל במשכנתא רוכשת, פתרונות מיסוי ותכנון, בחינה של הסיוע בדיור וכו'. אני מאמין שאנחנו במהלך היסטורי שלא נעשה כאן שנים לטובת דיירי הדיור הציבורי. אני מקווה שהתכנית תישאר עוד הרבה אחרינו לטובת האוכלוסייה המוחלשת שכל כך זקוקה לה.

• אפשר להגיד שאתה מנכ"ל משרד הבינוי הכי חביב שהיה בין כל הזמנים. משהו בגישה שלך מאוד קליל. יכול להיות שהגישה שלך היא זו שגורמת לדברים לזוז מהר יותר? בכל זאת, במשרד ממשלתי הדברים לא קורים מהר.

ראשית תודה על המחמאה. אני מאמין באנשים. אני מאמין ביכולת של כל האנשים לחלום ולהגיע לתוצאות, מתוך תשוקה לעבודה שלהם וחיבור לערכים שלאורם יש לפעול. אני מאמין גם בחיבורים. שיטות ניהול של הפרד ומשול או שליטה ובקרה לא נכונות בעיני. אני משתדל לייצר כמה שיותר חיבור בין אנשים ובין מנהלים ומנהלות, כדי להביא לתוצאות טובות יותר. לכל אדם יש עוצמה פנימית וצריך רק לעזור לו להוציא אותה החוצה. זה לא משנה אם מדברים על פוני ציבור, מנהלים בכירים, זוטרים או קולגות בממשלה. עבודה מתוך כבוד הדדי ומתן אפשרות פריחה היא הסוד בעיני לעבודה אפקטיבית.

• בנוסף להכל, כתבת ספר לאחרונה "הספגטי של סמי". מה הרעיון של הספר?

"הספגטי של סמי" הוא הספר השלישי שהוצאתי אבל הוא אחר ומיוחד בשבילי. שני ספריי האחרונים נכתבו למבוגרים ואילו הספגטי נכתב עבור ילדים ובנקודת מבט של ילדים. לא מדובר בספר רגיל לילדים, הוא מעלה סוגיות מורכבות של פערים חברתיים וחוסר שוויון, ומבקש להתמודד איתם בצורה שמתאימה לילדים ומעוררת חשיבה. הסוף הוא לא סוף "קלאסי" לסיפור ילדים. לא אעשה פה ספוילרים, אבל מה שהיה לי חשוב להביא פה זו התייחסות קצת שונה לנושא מושתק יחסית בספרות ילדים.

כל ההכנסות של הספר מוקדשות לטובת עמותה שמסייעת לילדים במצוקה. ממש לאחרונה עשיתי הקראה בקיבוץ לילדיי ולחבריהם. התגובות היו נעימות ומחזקות ואני מקווה שאוכל לתרום עוד משהו קטן לראייה חברתית בישראל באמצעות הספר.

• אילו טיפים היית נותן היום לאנשים צעירים ?

לא להפסיק לחלום. בלי חלומות, לא נוכל להגיע לתיקון חברתי ולתיקון אישי. לחלום בגדול יכול להיות מפחיד לפעמים, אבל זה בעיני הצעד הראשון בכל דרך, לא חשוב לאן הדרך לוקחת אותך.

אז הטיפ שלי הוא קודם כל לחלום, להעז לרצות, להעז לשאוף. השאר כבר יסתדר מעצמו.

• מה החלום הגדול שלך?

החלום שלי מאז ומתמיד היה לשרת ציבור. בכל אחת מהתחנות שבחרתי בבגרותי, שירות הציבור היה חלק מהן. החלום שלי הוא להמשיך ולעשות בדיוק את זה, לסייע לאחר, לשונה, להוביל לשינוי חברתי ולצדק. פשוט לעבוד קשה ולעשות טוב כל עוד אפשר, לעשות למען מדינת ישראל.