ראיון מתוכנן

ליד צור, בעלת משרד אדריכלות פנים LYD ZUR.  INTERIOR ARCHITECTURE

ותק של כ- 24 שנה. לימודים בניו יורק.

עיסוק עיקרי: פרויקטים בתחום הדיור המוגן, כמו כן מלונות, משרדים ואף בתים פרטיים ודירות

 

• רצית להיות פסיכולוגית …איך הגיעה ההחלטה להיות אדריכלית?

החלום שלי היה ללמוד פסיכולוגיה. אולם, לאחר שראיתי שזה מסלול שדרכי לא בו, החלטתי להגשים את החלום במקום ״מקביל״ ו״משתלב״, לימודי העיצוב והאדריכלות. החיים מראים  כי מרבית התרבות בנויה (תרתי משמע) – אדריכלות, ועיצוב היא ״פסיכולוגיה״,מכאן שהכל קשור לאנשים. ׳הדת׳ שלי היא אמנם אסתטיקה, משם הכל נובע, אבל אסתטיקה לא יכולה לבוא לבד, בלי מי שנמצא בתוכה.

אדריכלות, כחלק מהותי ממה שאנו קוראים לו תרבות, מתקיימת להכלת האנושות אלו המשתמשים בה: אסתטיקה ועיצוב תלויים באנשים, בסביבה שבה אנחנו פועלים ובחומר שבתוכו אנחנו חיים.

בהביני כי בעצם העיסוק במרחב הרי שאגע בפסיכולוגיה דרך האדם במרחב, אולי לעומת הנגיעה כי המרחב באדם…

מכאן הדרך נסללה מעצמה,  Re location לניו יורק, מסלול לימודים (בשילוב עבודה, נישואים ולידה)

ואז החלטה לשוב ארצה ולקפוץ למים, חודשיים לאחר החזרה יצאתי לעצמאות ומשם הכל היסטוריה מתפתחת.

• למדת שנה בארץ ואז עזבת לניו יורק, למה?

התחלתי את דרכי בארץ, ההתחלה היא סיפור נחמד, קראו לזה ״קורס הכנה ללימודי עיצוב״ – HIT בחולון

המורה שלי היה רון ארד, זו היתה חוויה מעצימה ומשם הבנתי מהר מאד שצריך לצאת לעולם וללמוד

5 שנים בניו יורק וחזרה למקום שאני הכי אוהבת.

• למצוא היום אדריכלית שמומחית לתחום הדיור מוגן זה לא משהו פופולארי.. איך זה התחיל?

הרומן שלי עם הדיור המוגן התחיל ממש מזמן, כמעט חצי יובל. איש יקר, יורם בן פורת, נתן לי צ׳אנס ממש בתחילת דרכי לפסוע ב״אלגנטיות״ וסטייל אל עבר המסלול הזה

זה התחיל ב"בואי קחי 20 מ״ר מספרה (במגדלי הים התיכון כפר סבא) ונראה מה את מסוגלת לעשות בהם…"

בדרך חזרה מהפגישה חשבתי לעצמי ״מה בשביל זה נסעתי לחצי השני של הכדור, בשביל לתכנן מספרה בבית אבות?״… והשאר כמובן היסטוריה.

המספרה היתה ״בוטיקית״ לחלוטין, אחריה היה חדר אוכל ״יפני״ בתפיסתו בפרויקט אחר של הרשת ומשם כבר הכל זרם, ליוויתי את רשת מגדלי הים התיכון קרוב לשני עשורים, בהם תכנון ועיצוב הפנים של הפרויקט בסביון ולאחר שלב ב׳ של נורדיה, בניתי קונספטים של חיים לגיל השלישי מכיוון כמה שיותר מחדש, עכשוי ותמיד מכוונת מקסימום קדימה.ֿ

ואז, לפני 5 שנים צעדתי למפגש עם קבוצת עזריאלי שבאותם ימים החלה בתהליכי היתכנות וכניסה לתחום אני מלווה את רשת ״פאלאס דיור מוגן״ ככלל בנושא המגורים. ובימים אלו נפתח הפרויקט ״פאלאס מודיעין״.

אני בהחלט רואה עצמי מתמחה בתחום הדיור המוגן ואין יום שאני לא עוסקת בחיפוש ותהייה אחר כל מה שקורה בתחום בעולם כולו. הרבה קורה – אך בארץ אפשר להרים ראש ולהיות גאים באפשרויות הקיימות למגורים בגיל השלישי. כן, יש מקום שאליו צריך לחתור – לאפשר לכל שכבות האוכלוסייה להנות מהזדקנות – זיקנה מכובדת ובטוחה. תוחלת החיים רק עולה ולא ייתכן שהאופציות לא יפתחו לכלל השכבות.

• אפשר להגיד שהתחום בישראל חדש?

תחום הדיור המוגן בארץ אינו חדש,  כמו הרבה דברים הקשורים ב״לייף סטייל״ קיימת מודעות וקבלה לנושא – לתחום ולכן נראה כאילו זו חדשנות.

נראה כי יש יותר הבנה לצרכים, כי יש מודעות לצדדים החיוביים בדרך חיים כזו, בהבנה כי כולם נהנים מהאפשרויות אשר תמונות במתחמי  דיור מוגן או מה שבעולם נקרא קהילות –  Community, מקנות לדיירים

קהילה היא דבר בטוח, חם, תומך, מפתח ומה לא – כמובן, כל עוד היא מאפשרת חיי פרט ופרטיות, וזה מה שבעצם אליו אני שואפת בפרויקטים מאז ומתמיד. למצוא את הפרט בקהילה ואת הקהילה בו,. כשכל זאת רצוי מאד כי יהיה ארוז בנוחיות איכות וסטייל.

• דיור מוגן קיבל בכל זאת תדמית איכותית יותר…במשך שנים קראו לזה בית אבות וזה לזכות האדריכלים?

דיור מוגן, כאמור כבר מזמן אינו ״בית אבות״ עם מיטות סוכנות ווילונות צבא חומים וכתומים…

אני לא מכירה מי מחבריי  שלא ישמח לארוז את חפציו ובני ביתו ולעבור לאחת מהדירות בפרויקט ב״פאלאס מודיעין״, דירה מפנקת, נוחה, מתוכננת לחיים יפים ומסוגנני גם יחדֿ, מפרטים שלא יורדים מדירה במגדלי היוקרה, אך כל זאת בעידון וצניעות – אין Show of יש נוחות ואיכות עם סגנון. אני משקיעה מחשבה בכל פרט כדי להגיע לכל אלו. כמו שאמר וכל כך צדק האדריכל מיז ואן דר רוהה  God is in the details.

כאן אגב, נכנסת ה״פסיכולוגיה״ – שילוב האדם והמרחב, בלימודי שילבתי את לימודי הפסיכולוגיה הסביבתית ואין ספק שזהו הערך המוסף בעבודתי, השזורה בתכנון  ובמפגש עם היזמים והלקוחות – הדיירים גם יחד זאת בכל רגע בתהליך התכנון.

• את היום מעורבת באחד הפרויקטים הגדולים במדינה לדיור מוגן , קבוצת עזריאלי

ספרי לי על הפרויקט והחלק שלך .

פרוייקט הדיור מוגן ״פאלאס מודיעין״ מקבוצת עזריאלי החל לפני כ-5 שנים, תהליך התכנון התחיל איתי בתהליך בניית קונספט ליחידת המגורים כשזו היתה מוכנה החל תהליך בדיקת ההתכנות ורק אז אדריכלית הפרוייקט החלה בתכנון ומשם כבר היה שיתוף פעולה מלא בין אדריכלית הבניין לביני ולבין אדריכלית הנוף

3 נשים מתכננות זה תהליך מדהים ומרגש. לאחר שסיימתי את תכנון הפנים של היחידות וכלל השטחים הציבוריים במעטפת שנמסרה לי עברתי לעיצוב  יחידות המגורים.

תהליך התכנון היה מאתגר והוא חשוב מאד בפרט בפרוייקט מסוג כזה, לשם השוואה בדיור מוגן קיימות כל הפונקציות של מלון, משרדים, מגורים מתקני ספורט ורפואה ועוד כהנה וכנה פונקציות משלימות.

בפרוייקט במודיעין ישנן גם פונקציות מסחריות ציבורית משלימות וכמובן שטחים ירוקים נפלאים

Indoor & Outdoor

הכוונה בתכנון קומפלקט של קהילה בגיל השלישי היא לתמוך בכל צורך ועם זאת לאפשר חיי שגרה בטוחה, נעימה ועם קורטוב של סטייל וחיוך – זה מה שעשיתי.

• איך העבודה עם הקהל יעד ? לעבוד עם הגיל השלישי מאתגר יותר?

מכיוון שבפרויקט מסוג כזה בדומה לפרוייקט מגורים מכל סוג, מכירת ה״מוצר״ מתחילה ״על הנייר״ האינטראקציה עם הלקוח היא כמעט מהרגע הראשון של תכנון יחידת המגורים, כמו שרק היום אמרתי ללקוחה-דיירת שהתאכלסה בפרוייקט, בעודי פותחת לה את הדלת ומדגישה שצועדים פנימה ברגל ימין, כששתינו מחייכות הודיתי לה ואמרתי לה ״מכל מלמדיי השכלתי״ – כל לקוח ששואל ומאיר או מעיר הוא נקודה למחשבה ולימוד. את כל הנקודות אני תמיד ארשום בסקיצה או במשפט והכל מופנם ומיושם, זה תהליך לימוד תמידי וטוב שכך.

לא תמיד זה קל, אנשים בגיל הזה כבר עברו הרבה ויש להם מה להגיד, אבל יש לי מלא סבים וסבתות לאורך השנים, כיף גדול (מחייכת)

• ממי את מושפעת ?

אני מושפעת מאנשים, ממגוון של אנשים שסובבים אותי בתהליכים של החיים, של התכנון ושל העיצוב, בתהליכי חשיבה על איך ? וכיצד? וכמובן שאני מושפעת מהסביבה. אינני מפסיקה לתור אחרי מה שקורה סביבי בעולם כולו בתחומי ובאדריכלות ומרחב יחד – אסטתיקה היא בדמי, אני אטאיסטית באיזה שהוא מובן אך אין ספק שאסתטיקה היא סוג של ״דת״ עבורי סוג של דרך חיים.

האדריכל לה קורבזייה  וה״אמת״ שלו – גאון!

האדריכל טדאו אנדו, שאף פגשתי אותו בעודי סטודנטית בניו יורק ביום ההולדת שלי, ואין מרגש ממנו – טוהר ואסטתיקה הראויים להארכה.

לואיס באראגן, לואי קאהן, פיליפ סטארק ועוד רבים …

איש יקר, מורי ורבי – חיים דותן היה לי למורה הראשון בתחילת דרכי (ואף עבדתי איתו בכל פעם שבאתי לארץ לביקור בזמן הלימודים בניו יורק),מורה  דרך ומבין אלו שתמיד יהיו חלק מדרכי.

• יש איזורים בארץ שצריכים לדעתך לעבור שדרוג רציני?

במבט ממעוף ציפור…  היום, כתכננתי ועודי מתכננת  פרויקטים בהרבה מחלקי הארץ, אני יכולה לומר כי קו החוף צריך להיות מתועל לאנשי הערים כדרך חיים ולא רק כדרך חופש ונופש.

• מה החלום?

פעם חלמתי על תכנון מוזיאון, לפני מעט יותר מעשור תכננו את מבנה מוזיאון תל אביב בתחרות עלינו לשלב הגמר – זו היתה חוויה נפלאה בהחלט.

מלונאות ובפרט מלונות בוטיק או מלונות עם קונספט מעניינים אותי ואכן בשנים האחרונות אני מתעסקת גם בתחום הזה, חלום אמיתי לשלם בין תחום הדיור המוגן ותחום הלייף סטייל בכל רמה.

חלום אמיתי הוא יצירת מרחבים לאנשים – יהיו אשר יהיו, כל עוד האנשים ירגישו בהם טוב ואושר

ועוד חלום – שהתחלתי להגשים בשנה האחרונה (מעט מידי), האקדמיה.

 

״אדריכלות, כחלק מהותי ממה שאנו קוראים לו תרבות, מתקיימת להכלת האנושות – את מי שמשתמש בה: אסתטיקה ועיצוב תלויים באנשים, בסביבה שבה אנחנו פועלים ובחומר שבתוכו אנחנו חיים. לפני מספר חודשים ביקרתי באחת מיצירות המופת של האדריכלות המודרנית בצרפת, VILLA SAVOY. אחרי כמעט 25 של עיסוק ולימוד בלתי פוסק של מרחב, אדריכלות והאדם,  אני יכולה לומר שדבריו של לה קורבזייה מהדהדים בי כל רגע שאני נושמת: ׳חלל, אור וסדר. אלו הם דברים שזקוק להם האדם בדיוק כפי שהוא זקוק ללחם ומקום ללון״.