ראיון לגובה

גיא מילוסלבסקי דור שלישי לפירמה המשפחתית "מילוסלבסקי אדריכלים". סבו, ישראל, ביצע בתקופת המנדט עבודות ציבוריות ובהן תכנון כביש חאלב־דמשק ונמל התעופה בביירות; בעטיין הוא עבר להתגורר בצפת, התאהב בעיר ונשאר בה. הבן, אורי, למד אדריכלות ונישא ללאה, קונסטרוקטורית, ויחד המשיכו

לקדם את הפירמה ולתכנן מלונות, מבני ציבור ופרויקטים לשימור בצפת, ובהם בית הכנסת אבוהב המפורסם.

"בהתחלה מרדתי בקונספט", אומר מילוסלבסקי (49). "כשהשתחררתי מהצבא רציתי לפתוח פאב בתל אביב, ואז ב־ 1991 רוצה האלוהים ומתחילים ליפול על תל אביב סקאדים. נפש חיה לא הסתובבה בעיר. אמא, ששמחה להיגאל מהשטויות של הבן שלה, אמרה 'עכשיו תפתח פאב בתל אביב? תחזור לצפת'. חזרתי, שיפרתי בגרויות, התחתנתי, למדתי אדריכלות, כשתוך כדי אני נכנס לעבודה ומתחיל לקרוע את התחת, חי על קו חיפה־צפת."

הוא נכנס לניהול המשרד חמש שנים אחרי שהחל לעבוד בו, אבל ב־ 2008 החליט לברוא את המשרד מחדש, להתנתק פיזית ורעיונית מהעבודות שהיו מזוהות עם הפירמה המשפחתית, וליצור לו זהות חדשה. לצורך זה הוא נדד ב־ 2008 למרכז והתמקם בלופט גדול בבני ברק. לפני ארבע שנים חבר למשרד גם אדריכל אמנון שוורץ, שהביא איתו ניסיון בתכנון מגדלים, ובהם מגדל משה אביב ובית גיבור ספורט. כיום המשרד המשותף מונה 30 עובדים ושוקד על תכנונם של שישה מגדלים. המקפצה הבאה שלהם תגיע, אולי, בזכות ההתמודדות על תכנון "בין ערים", מגדל של 100 קומות שיוקם מדרום למתחם הבורסה ליהלומים. זה פרויקט גרנדיוזי שיעורר תחרות טווסית מאוד בין משרדי הענק הגדולים בישראל. בתחרות על מגדל בין ערים, למילוסלבסקי יש יתרון: המשרד תכנן את התב"ע לקרקע במקום, שהוזמנה על ידי עיריית תל אביב. המשרד כבר גיבש הצעה למגדל: עיצוב משולש, שכל פאה שלו פונה לאחת משלוש הערים המקיפות את המגדל – תל אביב, רמת גן וגבעתיים.

•לא עדיף לבנות באותו מקום כמה מגדלי מגורים? השוק לא רווי מדי בשטחי משרדים־מלונאות־מסחר?

הבנייה היא במרכזי העסקים של הערים. נכון שבכל פעם שנבנה מגדל צועקים 'רוויה רוויה', אבל מסתבר שצריך. חצי הכוס המלאה היא שאנחנו מרגישים במשרד התעוררות בתחום ההתחדשות העירונית. ברמלה הבאנו לאישור בתוך ארבעה חודשים תב"ע לפרויקטים של 1,500 יחידות דיור, שהיו מחכות לאישור עוד כמה שנים טובות.

המגדלים בישראל יזלגו מהר לפריפריה – לנצרת, לעפולה, ומתישהו גם לצפת.

• התחושה היא שהפריפריה לא מתעוררת לתרבות המגדלים. זה סגנון בנייה שיוגבל למרכז?

"המגדלים בישראל יזלגו מהר לפריפריה – לנצרת, לעפולה, ומתישהו גם לצפת. לא בהיקף של 100 קומות, אבל פרויקט של 20 קומות בצפת, בהקשר אורבני מתאים, יכול להיות מידתי. בבאר שבע יש מגדל של 35 קומות, בנצרת אנחנו מטפלים בפרויקט התחדשות עירונית של 24 קומות, בנתניה אנחנו עומדים לעשות מגדל בכניסה לעיר. ולבאר שבע אנחנו גם רוצים להיכנס.