כאן עובדים בכיף

הימים בהם המשרד תכולת משרד ממוצע כללה כיסא, כוננית ושולחן עמוס ניירת בין ארבעה קירות מתקלפים, נגרסו לבלי שוב. המציאות המחייבת שהות ארוכה בין כתלי המשרד, מובילה להשקעה מסיבית בסביבת עבודה מעוצבת, וזו מעניקה תחושת שייכות, ומביאה להגדלת התפוקה האישית ואיתה גם תפוקת העסק

לאורך השנים, שאיפתם של מרבית העובדים בעולם המערבי היתה להשתלב במקום עבודה מאתגר ומספק, כזה שמציע אופק תעסוקתי ארוך-טווח וכמובן תלוש שכר מכובד בסוף החודש. בשנים האחרונות התווסף לרשימת המאווים גם הפן האסתטי, של סביבת עבודה המעוצבת לעילא, עם מטבח מאובזר, פופים במקום כיסאות בנאליים, פינות ישיבה לא פורמליות, ואם אפשר גם מגלשה במקום מעלית. גם המעסיקים עצמם מבינים כיום, יותר מאי פעם, שכדאי לספק לעובדים מערך של אטרקציות ושלל עיצובים שישמרו על היעילות ועל הנאמנות של העובדים, כאלה שיובילו לשיתופי פעולה פוריים, יכניסו יותר לקוחות עסקיים, ומעל לכל יגרמו לעובד לרצות ולהישאר מבלי להסתכל על השעון ולדהור מהמשרד בסוף היום.

המגמה החלה כבר לפני למעלה מעשור, עת פורסמו בתקשורת מתחמי המשרדים של חברות ענק בינלאומיות כמו Google, Microsoft ו-FACEBOOK. המשרדים המרהיבים ככבו בכל מקום אפשרי, גורמים לאחרים לרייר על נדנדות וגני שעשועים בתוך המשרדים, בעוד הם שותים קפה בכוס נייר במטבח מאולתר. כיום ניכר השינוי במקומות עבודה גדולים כקטנים. עיצובים מרהיבים בסביבות עבודה שונות משמשים גם ככלי מיתוגי המשרת גם את מיצובה של החברה אל מול לקוחותיה הקיימים והלקוחות הפוטנציאלים, וניכר שעסקים שונים מיישמים את התובנות ומדווחים על שינוי מהותי בהתנהלות התפעולית והעסקית בעקבות זאת.

לשיטתה של האדריכלית מרינה רכטר-רובינשטיין, בעלת המשרד ReMa אדריכלים, בעלת ניסיון רב בתכנון ועיצוב מתחמי משרדים של חברות מובילות בארץ ובעולם, המגמה החלה בחברות בהייטק ומשם חלחלה אל חללי משרדים מתחומים אחרים כמו כספים ומשרדים ציבוריים. "מכיוון שהתחרות על עובדים איכותיים כיום היא רבה מאי פעם וחברות ענק שחודרות לארץ מפתות אותם עם שלל הטבות ותנאי העסקה חלומיים, ניכרת השפעה על השוק כולו", מסבירה רכטר-רובינשטיין. "מעסיקים רוצים לשמר את העובדים שלהם ואחת הדרכים שעומדת לרשותם היא לשפר את איכות החיים על ידי יצירת סביבה אטרקטיבית יותר, נוחה ונינוחה, ולגרום לעובדים לחוש רצויים ושייכים".

העיצוב החדשני כולל מוטיבים ואלמנטים מעולמות תוכן שבעבר לא התחברו, כמו בידור, חנויות אופנה, אולמות תצוגה או עולם המגורים – את כל אלה יוצקים לעולם המשרדים, והופכים אותם למסעירים יותר. איך מתקשרים אלמנטים של שואו רום וחנויות למשרדים אתם שואלים?העובד הממוצע עובד מתשע עד חמש במשרד, כשהוא הופך לצרכן בזמנו הפרטי הוא רגיל שהחנויות 'מתחנפות' אליו, חללי המסחר משוועים שייכנס ומתחרים על תשומת לבו ולכן מצופה שגם מקום העבודה יתייחס אליו באותו האופן.

ואכן, קונספט תכנון בנייני המשרדים העכשווי שונה בתכלית מאלה שנבנו כאן עד לפני יותר מעשור. רכטר-רובינשטיין מסבירה כי מרבית היזמים מציעים לרכוש או לשכור חללים פתוחים מתוכננים מודולרית לתרחישי עבודה מגוונים:  "כיום הבקשה ליצור חללים פתוחים רווחת מבעבר וביחס גבוה מאי פעם. בדרך כלל מייעדים שטחים מסוג זה לפונקציות המסורתיות כמו דלפק קבלה, פינות ישיבה. היום, ממש כמו בבתים, המטבח במשרדים הוא הלב – גם במשרדים יש קפיטריות, מטבחים מעוצבים ומאובזרים היטב – והם מהווים את מרכז הישיבות הלא-פורמליות", היא מסבירה.

להבדיל מבעבר, אז לכל עובד היה שולחן משלו ופינה קבועה ונפרדת, כיום המגמה מושתתת על שיתופי פעולה, סיעור מוחות ושקיפות מוחלטת. "גם אם יש משרד סגור, הוא שקוף ומחופה זכוכית. מבחינת הראייה הארגונית זה משרת חזון של חברות מובילות, כמו מייקרוסופט לדוגמה, של עבודה ביחד, אחד מול השני, בתקשורת גלויה ופתוחה. זו המהפכה האמיתית כאן", מדגישה האדריכלית. "בהתאמה העובדים תופסים היום את מקום העבודה כמקום פתוח יותר, תקשורתי יותר, כזה שמעמיד אותם במרכז, ובלי תנאי הפרדה נוקשים בין ההנהלה לעובדים. כיום אפילו מנכ"לים ובכירים מבקשים חדרים צנועים יותר וזהים בגודלם לחדרי העובדים, המנכ"ל מעדיף לשבת קרוב למטבח, להיות נגיש לעובד, ובקשר עם כולם".

מעבר לעיצוב, התכנון והקונספט המוקפדים נותנים דגש מיוחד גם לתרבות הפנאי. מכיוון שהעובד מבלה שעות ארוכות במקום העבודה, אז תנאי הרווחה גדלים, והעובד יכול לקרוא מהיצע רחב של ספרים בספרייה, לשחק באקס-בוקס, לעשות שיחות עבודה או שיחות פרטיות באווירה של סלון ביתי, הכל הולך, ובלבד שלא תתקבל תחושה של משרד קטן וסגור של פקיד שומה ממוצע.

מעצב הפנים שחר וייס מסביר כי בעלי חברות ועסקים נוטים באופן טבעי לרתום את התכנון הקונספטואלי ל-DNA של החברה, לחזון, לשפת המיתוג והגרפיקה ולערכיה: "לאלה יש השפעות לא רק על העיצוב, אלא על התכנון והחלוקה הפנימיים ואפילו על בחירת מיקום המשרדים, לרוב בלוקיישן מרכזי או בפארק תעשייה גדול", הוא אומר. "הרבה חברות מבקשות ליצור דרך העיצוב תחושת קהילה, וזה בולט במיוחד בעידן שבו התחרות גדולה". ולגבי סוג העיצוב – אוונגרדי או מאופק – והאם בכל מקום מתאימה נדנדה, שמא אולי בסופו של דבר רעיון העבודה והחריצות לשמו התכנסנו מתפספס? הכל תלוי במסר שהחברה רוצה להעביר, ואיזה תחושה היא רוצה לייצר עבור העובדים ועבור המבקרים במשרד. עיצוב יצירתי, יוקרתי, כזה שמשדר אווירה של עסקים ורצינות, או דווקא מקום של פאן, כמו במשרדי פרסום, בהם הדגש הוא על סיעור מוחות, השראה ועידוד היצירתיות".