להרגיש הכי בבית בעבודה

משפחה אמנם לא בוחרים- לטוב ולרע, ובעוד שרבים מעדיפים להיפגש עם ההורים והאחים אחת לתקופה יש אחרים שבחרו להתאחד ולעבוד יחד במסגרת עסק משפחתי. זוהי קונסטלציה שבהחלט לא מתאימה לכל אחד אך למרואייני הכתבה השילוב שבין הפרטי לתעסוקתי עושה רק טוב.

• ממיון ברגים למובילי אימפריית מטבחים

עבור בני משפחת אביבי נגרות המטבחים היא חלק אינטגרלי מה-DNA. גדעון, אבי המשפחה, חי ונושם את התחום כבר עשרות בשנים כך גם בניו, עובדיה, קובי ונועם שליוו אותו בעסק המשפחתי מאד ילדותם. לפני כ-15 שנה פתחו במשותף את מטבחי דא קוצ'ינה והם מעידים שהעבודה בקרבת בני המשפחה עושה רק טוב ליחסים, אם יודעים לנהל זאת נכון.

• הכשרון, כך נראה, עובר בדם

האם שרה ובתה נירית פרנקל, בעלות המשרד 'נ.ש פרנקל אדריכלים', הן דוגמה נוספת לכך שהכישרון כנראה עובר בדם. את משרדה ייסדה שרה כבר ב-1979 ונירית הצטרפה לעסק שהפך עם השנים למשותף, בתום לימודיה. "אמא תמיד היתה בשבילי מודל לחיקוי ומקור להערצה מבחינתי", מסבירה נירית, "אשת אשכולות, בעלת מקצוע משכמה ומעלה וגם החברה הכי טובה שלי".

נירית מספרת על השנים שקדמו לעשיה המשותפת ומעידה כי לפחות במקרה שלה המקצוע באמת זרם בעורקיה, ריגש ואתגר אותה כבר מגיל מאוד צעיר: "אני זוכרת איך כבר מגיל צעיר הוקסמתי לראות את אמא משרטטת, מתכננת ויוצרת ולא היה לי ספק או התלבטות בנוגע למה שאני רוצה לעשות כשאגדל ומשם ועד סיום לימודי הדרך היתה בטוחה. בפועל, השתלבתי בפרקטיקה במשרד תוך כדי הלימודים, יתרון אדיר נוסף בכך שאמא שלך באותו המקצוע", היא מחייכת.

כיום, שנים אחרי שהחלו לשתף פעולה, הגדרת התפקידים ביניהן מובהקת והן מעידות כי לפחות במקרה שלהן הקשר המשפחתי עושה רק טוב והופך את ההתנהלות לטובה, דינמית וזורמת יותר. "אנחנו עובדות בסימביוזה מוחלטת ואני מאמינה שגם רואים את זה בפועל בעבודות שלנו", מעידה שרה. "לכל אחת תחומי אחריות משלה אבל לאורך כל התהליך אנחנו מלוות האחת את השנייה- מתייעצות, פותרות אתגרים וההפריה ההדדית שכוללת רעיונות מחוץ לקופסה מולידה פרויקטים מורכבים שבולטים בשטח. שתינו מאמינות בליצור לכל בית סיפור משל עצמו שנקשר בסיפורם של בעליו".

המעצב יפרח בן צבי יודע כיחודי בנוף הישראלי. הוא יוצר כבר למעלה מ-20 שנה בסטודיו הפסטורלי שברמת השרון ריהוט ארכיטקטוני ופיסולי כשלצידו אחיו דוד- שותף מלא לעשיה ולהצלחה. האחים משתפים פעולה ביניהם-דוד אחראי על הביצוע, הגימור וההפקה, ויפרח הוא שאחראי על העיצוב והמכירה ויחד איתם עובדים בסטודיו שמונה עובדים נוספים.

שחר וייס ידוע כאחד ממעצבי הפנים המובילים בישראל. הוא אחראי על לא מעט ממקומות הבילוי שכולנו מכירים ואוהבים. מי שהולכת איתו יד ביד ואחראית לא במעט על ההצלחה היא אחותו הצעירה ממנו בשנה וחצי, אדוה. "אני אומנם גדול ממנה, אבל כולם חושבים עד היום שהיא הבוגרת", מחייך וייס. "היא נחשבת לרצינית ולמיושבת והיא זאת שאחראית על ניהול העסק על היבטיו השונים- בין אם אלה חוזים, כספים ובירוקרטיות שונות כך שלי נותן רק להמשיך וליצור".

"הקשר ביננו תמיד היה טוב וחזק", מחזקת את דבריו אדוה. "גדלנו ביחד בהפרשים מאוד קטנים, הלכנו לאותן מסגרות וכמו כל אח גדול טוב ומגונן הוא היה שומר עלי. היום אני שומרת על אחד הדברים היקרים לו (ולי) שזה העסק שהוא מפעל חיים".

וזה עוד לא הכל. משרדו של וייס נמצא בלב העשייה של אביהם, נפתלי, הידוע בתעשייה כאחד מאמני העץ המובילים ובעלי 'תולי אמנות בעץ'. "לפני כעשור, החלטתי לפתוח משרד עצמאי והרגיש לי מאוד טבעי שהוא ימוקם ממש קרוב לעסק של אבא", מסביר וייס. "אנחנו אמנם שני עסקים נפרדים אבל האינטראקציה של שלושתנו מזינה ומפרה את כולנו ובהחלט נרקמים גם שיתופי פעולה לעיתים. לאבא, לו יש ניסיון של 40 שנה, יש גם את היכולת להרים מידי פעם 'דגלים אדומים' ולהכווין, מבחינתי זה השילוב המנצח".

מחוץ לעבודה בני משפחת וייס משתדלים שלא לערבב שמחה בשמחה: "אנחנו מעדיפים בזמן הפנוי להיות נטו אחים ולהנות עם בני המשפחה והילדים", מסבירה אדוה. "אם אנחנו כבר כן מדברים זה בעיקר על אסטרטגיה ומחשבות לעתיד. את השאר אנחנו משאירים ליום העבודה הבא".