החברה הישראלית מתפתחת בהיבטים רבים ככל שמתקדמים בציר הזמן. ממדינה ששמרה בקנאיות על אופיה הסוציאליסטי הפכה המדינה בעשורים האחרונים למיצג של קפיטליזם שבאופן טבעי זלג גם לבתים שלנו. הישראלים משקיעים (והרבה) בעיצוב הפנים וההשקעה ניכרת גם בתכנון ועיצוב החזיתות שקשה לפספס גם מרחוק; הן מהוות תצוגת תכלית מרשימה של פרקטיקה וראייה ארכיטקטונית-ארטיסטית והופכות את הבניה החדשה בישראל למיצג שבהחלט אפשר להתגאות בו.
לדברי האדריכלית הילה ישראלביץ, מבעלי המשרד 'ישראלביץ אדריכלים', "באקלים התרבותי הישראלי, בו סביבת החוץ הפכה לנוכחת יותר ויותר בחיי הישראלים, חזית הבית מהווה קו תפר המקשר בין חוץ לפנים- לפנים שמשפיע לא רק על היחסים בין הבית לגינה אלא גם בין הבית, לרחוב ולישוב. ברבים מהיישובים ממש ניתן לראות עד כמה חזיתות הבתים משנות את צביון האיזור ומשפיעות על המרקם הוויזואלי וכן התרבותי. קשה להגדירן כבעלות סגנון מסויים ואכן רואים היטב כיצד השפעות ארכיטקטוניות מתרבויות קרובות ורחוקות משפיעות על התמהיל האיזורי".
כחלק מתכנון המעטפת בוחנים האדריכלים את החזיתות שפונות לרחוב: את הפרופורציות שלהן, החומרים שמחפים אותן ואת מידת התאמתן לבתי השכנים ולצביון הישוב. "בארץ אנו עדים לשני סגנונות שולטים במרחב הציבורי- המודרני והאירופאי הקלאסי שמקבל כאן אינטרפרטציה עדכנית ומצליח לפרוץ את גבולות המקום והזמן", מסבירה ישראלביץ. "החשיבות היא לשלב את החזיתות כחלק אינטגרלי מהאיזור מבלי שהן תיראנה כנטע זר, בין אם מדובר בסביבה כפרית ושקטה ובין אם בעיר שוקקת חיים".
האדריכל דן ישראלביץ, גם הוא מבעלי המשרד 'ישראלביץ אדריכלים' מסביר כי לא ניתן או נכון להפריד בין מראה החזית לבין המתרחש פנימה בבית עצמו, שהוא תוצר מובהק של טעמם של הדיירים. לשיטתו, החוכמה היא לאזן וליצור חזיתות שיתאימו לצביון ולקונספט הבית: "החלוקה למסות מבניות ולגושניות הם נגזרות של תוואי השטח והמגרש, החלוקה לאגפים ולהגדרת הפונקציות בחללי הפנים וזאת מבלי להתעלם מהסביבה. יש הרבה מאוד פרמטרים שאנחנו כמתכננים צריכים להתייחס אליהם כדי לרצות את כולם", מוא מסביר ומוסיף כי, "חשוב לקחת בחשבון את כל הגורמים החשובים ובהתאם אליהם לקבוע את מראה החזית, ולתכנן את מיקומי וגדלי הפתחים ותכנון פיתוח השטח (פרגולות, בריכה, איזור ישיבה וכיוב')".
הבניה הישראלית מושפעת לא מעט מהתפתחות מבנה החברה. המציאות האינטנסיבית של המאה ה-21 והגידול במספר התושבים גורמים לרבים מהבונים לשוות לבית המשלב בית הפתוח לאטום ולמסוגר- מבנה אפוף מסתורין שכלפי חוץ ישדר מסתורין ולא יחשוף את המתרחש בבית ובמקביל יאפשר לדיירים תחושת מרחב ופתיחות, ולתכנון החזיתות תפקיד חשוב בכך. "בלא מעט פרויקטים קדמת המגרש משמשת ליצירת פטיו שמהווה מעין מבואה חיצונית", מוסיפה הילה. "הפטיו חוצץ בין המרחב הציבורי לממד הפרטי של פנים הבית. מצד אחד מגונן על השוהים בבית ומאידך יוצר דרמה ועניין לאלה הבאים מבחוץ. הוא מהווה אתנחתא בין הכניסה מהרחוב לחלל הציבורי ומאפשר את חשיפת החללים עם הזמן ובשלבים מתוזמנים היטב".
אותו קשר בין חוץ לפנים משפיע בהיבטים רבים על נראותן הסופי של החזיתות ולפרמטרים כמו נוף ייחודי ומעניין, או תחושת הפרטיות של בני הבית יש תפקיד מרכזי בכך. אם מזוויות מסוימות רואים את הים או חשופים לנוף ירוק ופתוח, באופן טבעי אני יקפיד המתכנן להתאים את הפתחים על פיהם. כך גם לגבי מיקום אופטימלי של דלת הכניסה שהוא נגזרת של קרבת הבית לרחוב, אופיים של בעלי הבתים והאם נכון שתתיישר עם מפלס הרחוב או שתהיה דווקא מוגבהת ממנו. לכל אלמנט יש השפעה גדולה על איך החזיתות תיראנה בסוף.
החזית הבנויה עצמה היא רק חלק מסיפור המעטפת של נראות הבית בסביבתו. כך למשל תנאי מזג האוויר הקיצוניים בארץ משפיעים על אופיין ומראן: "כל חזית מגיבה אחרת לזווית קרינת השמש בהתאם לכיוון שאליו היא פונה", מוסיף דן. "האופן בו הצל נופל על החזית, הניגוד שנוצר בין האזורים הבוהקים והמוארים לעומת אלה שנמצאים בצל והתנועה של הצללים במשך היום מוסיפים ממד דינמי שמשנה את החזית שעומדת סטטית. לתאורת החוץ גם כן תפקיד מרכזי והיא יוצרת קונטרסט ומדגישה אלמנטים בחזית."
יישום אלמנטים שלקוחים מהאדריכלות המדברית המסורתית תוך מתן אינטרפרטציה עדכנית גם הוא רווח בתכנון העכשווי. לדברי דן, "השאיפה היא ליצור מעטפת חיצונית שאינה מתעלם מהאקלים הים תיכוני אלא רותמת אותו ליצירת אדפטציות של הצללות וקירור טבעי של המבנה והמשרביות, שלקוחות מהבניה המדברית משרתות אותנו נאמנה ליצור בדיוק את האפקט הזה. זאת ועוד, אלמנט הסבכה יוצר חשיפה מאוזנת של אור השמש וסירקולציה של אוויר טבעי שמכניס משב רוח ומקרר ולו במעט את חללי הפנים. הן יכולות להופיע בתצורה ורטיקליות- לינאריות ולשמש כקיר, או לחלופין לבוא לידי ביטוי כאלמנט חזרתי בתקרה בנויה המשמשת כפרגולה. אופן יישומן הוא פועל יוצא של שקלול האקלים באיזור וכיווני האוויר ביחס לתכנון החצר והפנים".
התנופה הגדולה בפיתוח חומרים מתועשים בזכות, לצד חומרים אקולוגים או טבעיים משנה את הרכב החומרים מהן עשויות החזיתות המודרניות. קשה להאמין שעד לפני שלושים שנה החזיתות חופו בטיח 'שפריץ' אחיד וכעור מפני שכיום, לא מעט מהחזיתות נראות כיצירת אמנות סביבתית של ממש.
הילה מסבירה כי השימוש בבסיסי מתכות ופלדה, אלומיניום ועץ טיק הולך וגובר, ויטרינות זכוכית מחוף לחוף וללא חלוקות גם הן הפכו לריאליות בזכות שיפור ההגנה מפני חדירת קרני UV וחומרים מתועשים שמדמים כמעט מדויק עץ טבעי ועמידים בתנאי מזג האוויר גם הם שולטים בנוף המקומי.
לדבריה, "לחזיתות המודרניות יש תפקיד חשוב בהעברת מסרים והנגשת קונספט והן מתפקדות כמעין חלון ראווה המשקף את אופיים של הדיירים. בתהליך העבודה, אנחנו מיישמים ערכים רבים כדי ליצור ממד שונה שמחד לא מעיב על הסביבה ומאידך מייחד את הבית ונותן לו מקום של כבוד בסביבתו. אחד הבתים שמייצג את התפיסה הזאת הוא בעל החזית הוריזונטלית מרחפת ומנותקת מהקרקע שבולטים בה אלמנטים גיאומטריים בהם משולבת צורניות פואטית וחושנית שאת ההשראה לה לקחנו מהאנטומיה הנשית. מוטיב אמורפי שיוצר את האפקט נעשה בעבודת יד אומן לפי סקיצה ידנית ומספק הוויה דינמית ותלת מימדית שקשה להתעלם ממנה. אל מול זה בולטת חזית פלדת הקורטן שמחפה את אגף המגורים".
